אני חורג ממנהגי לפרסם פוסטים בשעות 'נורמליות'... פשוט הייתי עסוק
בדברים אחרים היום (/אתמול) בערב וגם לא היה לי רעיון מיוחד לכתיבה, למרות
שחשבתי לכתוב היום משהו.
עכשיו, אחרי קריאת כמה מאמרים באינטרנט פשוט הבזיק לי איזה 'רעיון'
והחלטתי לכן לכתוב עליו. הסיפור התקשורתי על אפשרות תקיפה ישראלית באיראן
(לבד או בשיתוף ארה"ב+) עורר כל מיני פרשנויות. אחת מהן דיברה על "כלב
נובח, לא נושך" או אם תרצו "When you have to shoot, shoot, don't talk",
כלומר שאם היתה כוונה באמת לתקוף בעת הזו, זה לא היה, לפחות לכאורה ובשלב
הזה, מגיע בכלל לתקשורת. אני לא אכנס לנושא האיראני עכשיו. ציינתי את זה כי
זה מתקשר לי לנושא שאני רוצה לדון בו.
גבר שהוא גברי, לא צריך ל'צעוק' את זה, כך ובדומה גם אישה שהיא נשית. יצא
לי לאחרונה להיתקל במקרים/אנשים שפשוט נפלו לקטגוריה הזו, למשל, נתקלתי
במישהי שהיא לא ממש נשית בחיצוניות שלה וגם בעוד דברים. ראיתי שהיא מאד
משתדלת להראות שהיא אישה, כאילו כדי "לפצות" על זה שהיא לא ממש נשית ושוב
בדומה אני מכיר גם גברים כאלה (מהכיוון הגברי).
הרבה פעמים אישה (או גבר) כזאת, תתבטא בסיגנון "אנחנו הנשים" (או "אנחנו
הגברים"). אני שואל את עצמי, כמובן, אם גם אני נוהג כך? אני מקווה שלא
הרבה... אז בפעם הבאה שאתם שומעים מישהו/י אומר/ת "אנחנו ה..." תחשבו למה
הוא/היא אמר/ה את זה... אני חושב שזה אולי נכון לא רק לגבי זוויג
(גבר/אישה, אני מחרים את המילה 'מיגדר', כי זו מילה של פמיניסטיות וגם אין
בה צורך, יש מילים אחרות מתאימות וותיקות יותר בעברית) אלא גם בכלל לקבוצות
שמסווגות/מתייגות אנשים. לעיתים זה פועל הפוך, כלומר לעיתים אדם מנסה דווקא לבדל את
עצמו מקבוצה אחת לטובת אחרת.
תסלחו לי שאני לא מעמיק בנושא בשעה זו... אני כבר הולך לישון... סתם מחשבה שחלפה לי בראש והחליטותי (וזו לא טעות איות...
) לשתף בה.
לילה טוב וחמים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.