אתמול שמעתי על מחקר חדש
שטוען שהדחף המיני של גברים קשור למלחמות. גברים נהיו בתהליך אבולוציוני
של דורות רבים אגרסיבים כלפי זרים במסגרת תחרות על בנות-זוג.
אני בזמנו (במאי 2007) כבר כתבתי כאן בבלוג פוסט עם איזשהו קשר לנושא הנ"ל שכותרתו "על יחס המינים אהבה ומלחמות".
בו דנתי, בין היתר, ברעיון שבחברות שבהן יש יותר גברים מנשים, יש יותר סיכוי למלחמות
(כי יש יותר גברים שלא מוצאים פורקן מיני וזה עלול להיות מתועל
למלחמות/אלימות).
אז למה הזכרתי בכותרת הפוסט הזה את עניין הדת? כי כשבאתי לכתוב את הפוסט
הנוכחי, חשבתי על העניין הזה של אי-פורקן מיני. בחברות דתיות מסויימות
(מיד אסביר) יותר גברים (וכמובן נשים, בהתאמה) נמצאים בזוגיות. משמע יש
פחות "תיסכולים מיניים" מצד גברים ולכן אולי גם פחות רצון למלחמתיות.
לכאורה בחברה מתירנית, יותר קל להשיג סקס, אבל זה רק לכאורה. כמו
בקפיטליזם, שם יש בד"כ מיעוט של עשירים, רוב ממוצע ומיעוט של עניים, כך
בדומה, בחברה מתירנית יש מיעוט שיש לו הרבה סקס, הרוב באמצע אבל יש מיעוט
(והוא אינו קטן), שאפשר לקרא לו ה"עניים" של הסקס. בחברה שמרנית
(סוציאליסטית במקרה הכלכלי), פחות אנשים יהיו "עניי סקס".
זה יכול להיות טוב אם זו חברה שלא מוקפת בחברות אלימות מסביבה. משהו כמו
חזון אחרית הימים ("לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ידעו עוד מלחמה"), הנה רמז
לאיך אפשר להגיע לשלום עולמי.... Make Love Not War...
למה ציינתי לעיל חברות דתיות מסויימות? כי הדת לא תמיד מבטיחה
שבאמת כמעט כל הגברים בזוגיות. חברה דתית שמתירה פוליגמיה (גברים שנשואים
כל-אחד ליותר מאישה אחת) עלולה לפגוע (במצב של שיוויון או עודף גברים)
בסיכויי גברים למצא זוגיות. החברה הדתית היהודית של ימינו אוסרת פוליגמיה
(חרם דרבנו גרשום) מחד ומאידך היא חברה שמרנית, מה שאומר שיש כנראה פחות
מלחמתיות בחברה שכזו.
לפחות תיאורטית, אם נהפוך לחברה יותר שמרנית, כך תהיה פחות מלחמתיות
מבית. כאמור יכולה לבוא מלחמתיות מבחוץ ואז לכאורה דווקא החברה צריכה להיות
יותר מלחמתית כדי לשרוד... ומי יודע אולי זה מסביר למה יש מתירנות? ביצה
ותרנגולת?
יש כאן, אני חושב, כמה נקודות למחשבה.
תנו לשלום הזדמנות, ג'ון לנון:
לילה טוב לכם/ו קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
