בתעודת השיחרור שלי מהשרות הסדיר בצבא כתוב (בין יתר מחמאות...): "יכולת
טובה להפעיל אנשים". במקום אחר שם כתוב: "מט"ק (=מפקד טנק) מעולה". מכאן
אני למד שכנראה ה"טובה" משמעה אולי 'בינונית'...
היכולת להפעיל אנשים קשורה גם ביכולת (המולדת?) להבין אותם ומה מניע אותם.
העניין של מה מניע מעניין גם ברמה של הסתכלות פנימית, כלומר שאדם מבין
מה מניע אותו עצמו לעשייה. הרבה אנשים מונעים מ'רגש'. ב'רגש' הכוונה למשהו
ראשוני יותר שאולי קשור לאינסטינקטים, למשל התחום הבין-זוגי מונע הרבה מאד
מהצד הרגשי. אנחנו (רובנו) רוצים בן/ת-זוג לא בהכרח בגלל שזה הגיוני אלא
כנראה בגלל שזה תרם לשרידות הדורות הקודמים ולכן התכונות הריגשיות הנ"ל עברו הלאה.
אם גברים לא היו מחפשים את קירבתן של נשים (ונשים של גברים) כנראה שמספר
האנשים היה הולך ופוחת ואולי אף המין האנושי נעלם.
ההגיון גורם לנו לחשוב לגבי עשייה. למשל, לפני די הרבה שנים עישנתי סיגריות. זה
התחיל קרוב לצבא ובצבא זה היה ממש מקובל... יותר מאוחר לקראת סוף לימודי
באוניברסיטה, החלטתי שאני חייב להפסיק לעשן. זו היתה החלטה בשלבים, אבל
ברגע שהייתי שלם עם ההחלטה הוצאתי אותה לפועל למרות הקשיים. עובדה שמאז
(וחלפו כמה שנים טובות) אני לא מעשן וזה בכלל לא חסר לי. זו היתה מעין
החלטה שמקורה בהגיון (ואולי קיבלה חיזוק מהרגש).
הרגש כנראה קשור למערכת יותר קדומה (מבחינה אבולוציונית) במוח שהיא המערכת הלימבית וההגיון אולי קשור לקליפת המוח (הקורטקס).
את כל הנ"ל כתבתי כי אני מתלבט עם עצמי עכשיו לגבי פתיחת מבצע חיפוש
חדש אחר בת-זוג. מצד אחד ההגיון 'צריך' לומר: "זה לא עובד"; ניסית להסתובב
בקניונים ועוד ועוד (במסגרת החיפושים הללו) ולא מצאת בדרך הזו בת-זוג. מצד שני, הרגש (שכאמור הוא 'בעל
הבית' בתחום האהבה) לא מרפה וכאילו אומר "צא לדרך! המשך לחפש!".
אני חושב שאתן לרגש להוביל אותי בתחום הזה... אני צריך להכין לוגו
למבצע החדש (השמיני במספר). אני יכול לעשות לעצמי חיים קלים (יחסית) ולהשתמש
באחד מהלוגוים קודמים (עם שינויים קלים) או חיים קצת יותר קשים עם יצירת לוגו חדש. אני
נוטה לאפשרות הראשונה, אבל נראה.
"הקשיבו למה שהאדם אמר", מקרטני ו'כנפיים' (מתוכו: "He's in love and he says love is fine"):
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.