סיכום שבועי
כזכור הודעתי
בימים ב', ג' ו-ד' מראש על גיחה אתמול, יום ה', בקניון רמת-אביב. הגעתי
באיחור לזמן הראשוני (21:00), אבל הייתי שם ו(כצפוי?) לא ראיתי אף אחת
מתאימה. בשאר השבוע גם לא ראיתי אף אחת מתאימה ולכן לא ניגשתי, לכן אין
מקום לתת לעצמי כוכב, האמת שגם לא יצא לי להסתובב מספיק השבוע.
ט"ו באב כדרך הכרות
לא מזמן נחגג ט"ו באב
'חג האהבה'. אני נוהג לכנות את החג הזה, בצער-אירוני מסויים, לגבי ולגבי
עוד רבים/ות וטובים/ות בשם:"חג האין-אהבה", בגלל אחוז הבודדים הרב (אני
מכוון לאלה שלא מרצון, כמובן) נושא לדיון אחר בפני עצמו. בימי קדם היה נהוג
שהנשים (אני מניח שרק הפנויות) היו יוצאות לכרמים לבושות בבגדים לבנים
שאולים (כדי שלא יחסר למי שאין ידה משגת) והגברים (יש לקוות, כנ"ל, שרק
הפנויים) היו יוצאים בעקבותיהן כדי למצוא בת-זוג לחיים.
באופן כללי זה רעיון יפה וחבל שהוא לא נוהג (לפחות באופן נרחב או בכלל)
בימינו (כמובן עם התאמות מתחייבות מהזמן... בימינו אסור לחטוף בת-זוג...
(כתוב: "וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ")). אני אפילו הייתי עושה כמה
'ט"ו באב'-ים כאלה בשנה. אני זוכר שפעם עשו בדיזנגוף סנטר משהו לכבוד היום
הנ"ל וחילקו בכניסה(/ות?) שקיות בצבעים שונים, כאשר הצבע מסמל למשל פנוי/ה
או תפוס/ה (לחילופין לא מחפש/ת). על פניו זה רעיון יפה. לא יצא לי להיות שם
בחגי האהבה האחרונים, אז אני לא יודע איך זה היה ממקור ראשון.
גם אתמול בגיחה עליה הודעתי מראש חשבתי על רעיון כללי כזה. מפגשי
הכרויות, או כמו שלעיתים קוראים להם מפגשי פו"פ (פנויים-פנויות. בצחוק
אירוני (וחלילה לא כדי להעליב) הייתי קורה לזה פעם: "דפוקים-דפוקות" 
),
קיימים בימינו, אבל הם לא מסווגים לפי מספיק קריטריונים. בדרך-כלל
הקריטריונים הם של גיל (נניח 20-40, +40 וכד') או השכלה (קרי: "הכרויות
לאקדמאים/ות"). מה קורה במקרה שגבר בן 42 רוצה להכיר בחורה עד נניח גיל 29
(וכנ"ל באופן הדדי, הבחורה לא פוסלת גבר מבוגר מהטווח המקסימלי של
הקבוצה)? ומה קורה אם אקדמאי/ת לא פוסל לא-אקדמאי/ת? כידוע השכלה אקדמאית
(ואת זה אני כותב כאקדמאי (בעל תואר ראשון)) לא בהכרח הופכת אדם למי שזורם
בדמו דם כחול....
אפשר היה לעשות מפגשים שונים לפי סיווגים נוספים. למשל מלאים-מלאות, או
גבוהים-גבוהות, או שמרנים/ות-מינית, או בעלי עיניים כחולות, (/חומות)...,
בלונדינים/ות, כהי/ות שיער, אוהבים לצפות ב"הישרדות"... וכן הלאה... (גם
כאן יש בעיה דומה לזו שציינתי לעיל, כלומר שפלוני שמשתייך לקבוצה נתונה
מעדיף מישהי שלא מהקבוצה הנ"ל) והיה אפשר גם לעשות חיתוכים
(מי שמאופיינים ע"י יותר מפרמטר אחד) בין קבוצות למשל מלאים/ות וכהי
שיער... הבעיה שככל שמספר הקטגוריות והחיתוכים יגדל, כך מצד אחד המיקוד ולכן לכאורה היעילות תגדל, אבל מצד שני יהיו פחות
אנשים בכל מפגש/מקום. יש 365
יום בשנה... אפשר לנסות לעשות הרבה 'חגי אהבה' עם קריטריונים שונים...
רצוי לא לחטוף כמו בימי קדם...
אבל מה שדי נכון (כמו שמוזכר בתגובה 36 של הכתבה הזו),
הוא שהגבר הוא זה שיצטרך (לפחות ברובם המכריע של המקרים) לעשות את הצעד
הראשון. לכן הרעיון של גיחה ידועה מראש כמו שעשיתי אתמול הוא על-פניו רעיון
עם פוטנציאל (לפחות בתיאוריה...).
"ראיתי אותה עומדת שם", גרסת 'חצי-קריוקי', החיפושיות.
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
