"תחזור אלי, בבקשה, ביי"
- זו ההודעה הקצרה ששמעתי בתא הקולי של הטלפון הנייד שלי. הקול היה של
בחורה צעירה שקולה היה קול פעמונים, קול נשי ביותר ועדין מאוד. ההודעה
הושארה, כמדומני, מתשיהו במאי 2004 בשעת בוקר מוקדמת למדי (לפני 6 בבוקר,
כשאני עוד ישן).
כמה שבועות לפני כן, בעודי מסתובב בקניון עזריאלי בת"א אני מבחין בבחורה
שתפסה את עיני, היא היתה מלאה/שמנה, אבל נשית מאוד, עם אגן רחב למדי ודשן
וחזה מאוד גדול תואם, אבל לא פחות חשוב, היא היתה בחורה עם פנים נשיות
ויפיפיות לטעמי (עיניים גדולות, גבות דקיקות שמרוחקות מהעיניים, גוון עורה
העדין היה בהיר, אבל שיערה החלק והארוך (עד חצי הגב) היה כהה (עם סיומת
קצרה בהירה), עיניה חומות ועוד ועוד) בקיצור, כמעט לא יכולתי לתאר לעצמי
בחורה יותר יפה ומושכת ממנה.
אפשר לומר שהיא חלק מההשראה לכתיבת תיאור הבחורה שאני מחפש כאן בבלוג. כבר הזכרתי את המקרה הנ"ל כמה פעמים במהלך +6 שנות הבלוג (למשל כאן וכאן).
בקיצור זו היתה אהבה ממבט ראשון עבורי. החלטתי אז שאני חייב לנצל את
ההזדמנות ולא לתת לה לחמוק. אני לא מצטיין בהתחלות ומשפטי פתיחה, אז מיהרתי
לחנות ספרים שהיתה אז לא רחוק וביקשתי מהקופאי דף ניר קטן (כזה שכותבים בו
תזכורות), הוא נתן לי בשמחה וכתבתי בו משהו כמו: "לבחורה היפה בלבוש
השחור. אשמח להכירך לקשר רציני. אני <כך וכך>, הטלפון שלי: <מספר
טלפון נייד> ביי, צחי". כשניגשתי ונתתי לה את הפתק הבחורה הסמיקה,
בהתחלה היא שאלה "מה?" (בהפתעה) ואח"כ אמרה בקולה המתוק והעדין כל-כך:
"בסדר".
הקול הכל-כך נשי ועדין הזה (באמת משהו נדיר, תאמינו לי) נשמע לי זהה
לקול בהודעה הקולית שהושארה אולי איזה חודש אחרי. אני קישרתי במחשבתי בין
הדברים. כמובן שהתקשרתי בחזרה לבחורה שהשאירה ההודעה. אחרי שלא הצלחתי לתפוס
אותה (אפרופו הפוסט מאתמול על חיזור), היא בסופו של דבר ענתה ואני (שאז
עוד לא קישרתי בין הדברים) אמרתי לה (לא בחוכמה יתרה מבחינתי...) "שאולי זו
טעות ואני מתנצל אם זה כך" ואז היא ענתה "יכול להיות שזו טעות..." ואח"כ
אמרה "ביי, מתוק" (לא אומרים בד"כ למי שטועה סתם, "ביי מתוק", נכון? והיא
גם אמרה את זה שוב בקולה העדין והנשי כל-כך...).
היה עוד חלק בסיפור הזה, תקופה ארוכה לאחר מכן, אבל ייתכן שהוא קצת
בדימיוני, כלומר שקישרתי משהו אחר לאותו מקרה (למרות שאני חושב שהוא לא
לגמרי דימיוני, בהחלט ייתכן שהוא קשור). הבחורה ההיא עדיין במחשבתי... לא
משנה שעברו +9 שנים... מעניין אם היא קראה/קוראת כאן... מעניין איפה היא
(פיזית, סטטוסית) היום...?
נ.ב. לא הלכתי הלילה, בסופו של דבר, ל-"לילה לבן בת"א 2013", פשוט לא הסתדר (ומניסיון של שנים קודמות, לא ממש התלהבתי מהאירוע (למעט זלילת החומוס... (בהדנוס, באבן גבירול) לאחר ההליכה הארוכה שעשיתי בפעמים הקודמות שהייתי)).
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
