עוד לא נשוי

כשיש לך דבר מה, את חווה אותו, כשאין לך אותו, את ממלא את החסך במחשבות עליו, בדימיון. זה מעין צורך כזה אצלי (ואני בטוח שלא רק אצלי...) לשרטט בקווים כלליים את בת-זוגי (שעדיין אין לי). אני משתדל לא לבנות מודל קשיח מידי במחשבתי עליה, אם כי ב'גדול' אני בהחלט יודע מה אני מחפש.

אחד היתרונות בדמות דימיונית הוא שאין לה צדדים לא סימפטיים... במציאות הרי Nobody's perfect (אפחד/ת לא מושלם/ת), יחד עם זאת ברור שהדבר האמיתי עדיף על הדימיוני, הדימיוני נמצא שם בלית ברירה, עד שתבוא הדבר האמיתי, הנכון, המתאים.

סיכום שבועי

אין משהו מיוחד לדווח.

"נערת לוח השנה", ניל סדקה: