עוד לא נשוי

לפעמים כשמשהו קורה יותר מפעם, הוא מקבל איזה תוקף נוסף (משהו כמו "דרך 2 נקודות עובר רק קו ישר אחד"). כך קרה לי עם המלצת קריאה. לפני זמן מה, שוחחתי טלפונית עם מכרה, שיחה ידידותית שכזאת על מה נשמע/מה נשתנה וכו'. במהלך השיחה הזכרתי את חיפושי אחר זוגיות (עם מישהי מתאימה) והיא המליצה לי על הספר "פרויקט רוזי".

בקצרה זהו סיפור על פרופסור לגנטיקה שמחליט לחפש רעיה ויוצר שאלון מפורט לשם כך, אותו הוא נותן למועמדות. תוך כדי כך מתחילה 'עלילת סיפור מתח' במקביל כשבסוף אותו פרופסור מתאהב במישהי שהוא לא חשב כלל שתתאים לו. אותו פרופסור מתואר כמי שלוקה בתסמונת אספרגר (לקות בקשת האוטיסטית, אבל זה בוודאי לא אוטזים קלאסי) כלומר האיש אמנם מבריק בתחום עיסוקו אבל הוא נעדר כישורים חברתיים שמקשים עליו בפרט בקשר עם נשים.

אחרי שהמכרה המליצה לי, מישהי אחרת שלא מכירה את הנ"ל, גם המליצה לי על אותו הספר... זה כבר "היה יותר מידי"... אז פשוט הלכתי וקניתי אותו. לאחר די הרבה זמן שלא קראתי ספר, קראתי את הנ"ל יחסית די מהר (כמה ימים) והאמת שהספר כתוב די טוב. לא פלא לכן שהוא הפך לרב מכר בין-לאומי.

האם אני אספרגרי? אני לא חושב שאני ממש כזה, אבל מנגד אני מעריך שכישורי הטכניים-לוגיים עולים על כישורי החברתיים (כמו שמוסבר בספר "ההבדל המהותי" ("מוח גברי" (או "מוח גברי קיצוני" במקרה שלי),  מול "מוח נשי").

נעימה שנעים לשמוע... מי שצעיר כנראה לא מכיר אותה... כי זה לקוח מסדרת טלוויזיה ישנה בשם "הוואי חמש אפס" שהיתה סידרת טלוויזיה משטרה/מתח מעולה בזמנו: