מכיוון שזה יותר חשוב מהרהורים פילוסופיים וכד'.. אני שם בפרונט (תרתי
משמע?..) את החלק עם הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ורק אח"כ את שאר. אז
הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על
מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם
שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית
(אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני
מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
"חתור למגע"
"כל השאר זה תירוצים לאי-עשייה". זה בערך מה שחבר שאני מכיר עוד מהשרות
הצבאי (לכן הטרמינולוגיה) אמר לי לא מזמן בנוגע לחיפושי אחר זוגיות. כלומר
שלמשל דרכים 'עקיפות' כמו חיפוש באינטרנט הן בעצם תירוץ לאי-עשייה...
אתייחס לזה "ברמה הפרקטית" ו"ברמה התיאורטית". ברמה הפרקטית החבר הנ"ל
צודק במבחן התוצאה. 11 שנה (עוד כשבועיים) של כתיבה כאן (כולל תקופת
ה"פריחה" של האתר (לפחות מבחינת כמות כניסות) והפניות שדאגתי שיהיו לכאן,
לפחות בזמנו, מאתרים יותר פעילים...) לא הניבו לי זוגיות, כי כמעט לא היו
פניות של בחורות (לא שלא היו בכלל, היו, אבל מעט מאוד וזה לא התאים וכו'
וכו'). אגב, בתקופה הזו פעלתי גם ב"עולם האמיתי" ולא הסתמכתי בלעדית או
בכלל על חיפושי בדרך הזו.
זה יכול להיות רקע מעניין למחקר סוציולוגי... (אבל זה לא התחום שלי )
אני מזהה מאפיינים מסויימים של אוכלוסית הנשים (וגם גברים, אבל זה פחות
מעניין אותי) בבלוגים שלתחושתי לא תמיד זהה לאוכלוסית הנשים הכללית. יכולתי
לדבר במושגים של גבריות ונשיות, אבל כמו שבלוגרית הגיבה לי ובצדק (גם אני
כתבתי את זה בזמנו) אלו (גבריות/נשיות) מושגים רב-מימדיים ולא תמיד ברורים
לכל, כלומר, לכאורה לפחות, הם לא מוגדרים היטב.
אז בלי מושגים של גבריות-נשיות, אני יכול לציין שלפחות לתחושתי
ומניסיוני סוג הבחורה שאני מחפש כנראה 'גולש' (לאו דווקא באינטרנט) במחוזות
אחרים (וזה לא קשור לקבוצת גיל, כי אני מחפש מישהי הרבה יותר צעירה ממני
(אבל כמובן בגירה). זה יותר קשור לתחושתי לאישיות ואולי גם רקע תרבותי).
קיימת גם אפשרות שאני לא לגמרי צודק, כלומר שהבעיה היא עצם הפניה אלי,
כלומר שפה ושם בחורה שעשויה להתאים לי מגיעה לכאן קוראת, מתלבטת וכו', אבל
אז מקבלת "פיק ברכיים" (מלפנות אלי (במייל)) וממשיכה הלאה בחייה. זו אפשרות
שהיא די סבירה. אני לא מתעלם מדברים אובייקטיבים אחרים כמו גילי המופלג
(זה כבר נכלל ב'שיקלול' שלי).
ברמה התיאורטית, או שמא חצי-תיאורטית, בחורות צריכות לקפוץ על 'המציאה' (אני ),
או לכל הפחות (כמובן בהנחה מחמירה שאכן מתאימות למה שאני מחפש) לבדוק אם אני 'מציאה' או לא (וכמובן זו הגדרה מאוד סובייקטיבית... לאחת אני
עשוי להיות "האביר" וכו', לאחרת אני עלול להיות "הצפרדע"...). זו לא השקעה
כזו גדולה בזמן או אחרת. בכל זאת, בחירת בן/ת-זוג לחיים היא אחת ההחלטות
הכי חשובות שאדם מקבל/ת בחייו/ה ואם לא תשקול/תשקלי (לפחות באופן שיטחי)
מספיק אפשרויות, הכיצד תקבל/י החלטה טובה וראויה? (אלא אם כן התמזל מזלך
ומצאת את בן/ת-הזוג האידאלי/ת שלך כבר ב'מכה הראשונה').
יש לא מעט
סיפורי הכרויות דרך האינטרנט, אז תיאורטית זה צריך לעבוד, אבל כאמור זה לא
כל-כך. מבחינה וזו לכאורה הכתיבה כאן היא כאילו "בריחה מהמציאות" (אולי
בניגוד צורם לסלוגן של ישרא: "החיים זה כאן") אז כן... אני אמור "לחתור
למגע" כלומר לנסות להכיר ב"עולם האמיתי", כמו במקרה
שראיתי מישהי לפני קצת פחות משבוע במקום ציבורי ולא ניגשתי (היו לי, אבל,
סיבות... ("תירוצים"?)), אבל צריך לזכור שיש מאחורי שנים של מאמצי חיפוש
(עם 'נהרות' של אגלי זיעה) בעולם האמיתי, למרות נטייה לביישנות
(ו-"חנוניות"?), העזתי, התחלתי וגם הכרתי בחורות כמו שאני מחפש, אבל לא
מצאתי, עדיין, את הצירוף הנכון של תכונות באותה אישה אחת, ה"מתאימה".