עוד לא נשוי

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)

מכיוון שזה יותר חשוב מהרהורים פילוסופיים וכד'.. אני שם בפרונט (תרתי משמע?..) את החלק עם הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ורק אח"כ את שאר. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

"ומותר לאהוב"...

כמו שכתבתי בכמה פוסטים אחרונים, אני מנסה בתקופה האחרונה, להכניס עצמי לאיזשהו תהליך של שינוי. שינוי בגישה שלי ליחסי גברים-נשים. אני זוכר שאבי ז"ל אמר לי לפני, אולי 27 שנה... (עת הייתי בן 30) "תשתחרר"... כלומר אל תהיה ביישן/מאופק כזה (וכד'). זה גם מזכיר לי שיחה ששמעתי במקרה (בלי שידעו שאני שומע), בערך באותה תקופה, עת גרתי במקום אחר מהיום, בין שתי שכנות שדיברו עלי: "למה הוא לא מביא אליו הביתה בחורות?"... מי ששאלה את זה היתה אישה נשואה (אבל נראה לי שדי ליברלית בדעותיה). אם הזכרתי את אבי ז"ל, אז אימי ז"ל שנפטרה כמעט לפני שנה, אמרה לי יותר מפעם "אתה לא יודע להעריך את עצמך מספיק".

לפני כמה ימים עשיתי סיבוב בת"א וראיתי בחורה שמנמנה, צעירה וחמודה (אבל בלי חזה ענק... למרות שלא היה קטן). אהבתי את פניה ועיניה (שהיו נשיות), אז הסתכלתי לעברה. היא ראתה שאני מסתכל, השפילה את מבטה ואחרי כמה שניות הסתכלה לכיווני ו"בחנה אותי". מחיפוש באינטרנט אפשר לפרש "הורדת מבט" ומבט ישיר אח"כ בכל מיני דרכים, אבל לפי הסירטון הזה (למשל. אגב עם יותר מ-2 מיליון צפיות!) זה סימן די טוב של עניין והדובר ממליץ לגשת ולדבר עם הבחורה. השפלת המבט לפי דבריו זה "submitting to you" כלומר סוג של "כניעות" לחילופין (פרשנות שלי. אם מישהו/י פחות מתחבר/ת למושג כובש-כנועה) אז "אני לא מאיימת"...

עד היום, הייתי מוצא "מיליון ואחת" סיבות מדוע לא לגשת ולא לעשות עם זה כלום... (כך גם היה במקרה הנ"ל. לא עשיתי עם זה כלום...). אני מתחיל לחשוב שאני צריך לחשוב אחרת... מיד אסביר, אבל לפני זה עוד מקרה. יש מישהי שגרה לא רחוק ממני שאני מכיר הכרות מאוד כללית. לא ראיתי אותה אף פעם עם בן-זוג או ילדים, אבל לא הייתי בטוח מה הסטטוס המשפחתי שלה. היא דתיה והייתי בטוח שאצלם כולם/ן מתחתנים ומתחתנות... אחרי שהיא סיפרה לי במקרה שהיא גרה לבד, שאלתי אותה, סתם מתוך סקרנות, אם היא רווקה ולהפתעתי היא ענתה לי שכן... היא אמרה שיש המון רווקות גם במגזר הדתי. היא לא מכוערת. הגובה שלה הוא לא 2 מ' וגם לא 1 מ'... היא די נחמדה (לפחות אלי) וכו'. אני לא אומר שהיא מתאימה לי כבת-זוג לחיים (אני לא בטוח אם היא עברה כבר את גיל הפיריון (אחרי +40)), אבל בסוף השיחה היא אמרה לי בצורה הכי ברורה "אם אתה רוצה, בהזדמנות, להמשיך את השיחה, אתה מוזמן אלי לכוס קפה"...

עד היום התמקדתי בלחפש בת-זוג לחיים. אני לא משנה את זה, אבל אני משתדל מעכשיו להיפתח ליותר הזדמנויות. בהתחלה חשבתי שאנסה לצבור ניסיון מיני (כאמור למרות גילי (57) אני עדיין 'בתול'. מי יודע? אולי הבחורות מפסידות מזה שהן לא XXXXX איתי... , אבל קודם אני בכלל צריך להיפתח ולהחליט שאני מוכן לזה.. עד היום הייתי פחות מוכן (היו מקרים (ברור שמעטים מאוד) שבחורות, באופן הכי ברור וישיר, הציעו לי סקס וסירבתי (כשסיפרתי על זה לחברים שלי.. אחדים אמרו לי בהומור: "למה לא קראת לי? הייתי בא ועושה מה שעושה במקומך"...)). אני לא יודע אם יש לי "פחד מאינטימיות", אבל יש כאן איזה שלב שאולי אני צריך לעבור ולהתנסות.

היום חשבתי על שאולי אני צריך, בהקשר הזה, לא לתכנן יותר מידי, אלא פשוט לנסות יותר. כלומר במקום רק לחפש את "האחת" אולי אני צריך ליצור לי יותר הכרויות עם נשים. לא רק הכרות שיטחית מאוד אלא שהיו לי ידידות (היתה לי ידידה כזאת בעבר (שגם רמזה (אולי יותר מזה) שהיא מעוניינת ביותר, אבל אני לא נמשך אליה, לא חיצונית וגם לא אישיותית.. אז הקשר נותק (די ביוזמתי) כבר בעבר).

אני בד"כ די מסתדר עם נשים (פעם מישהי שעבדה איתי באיזשהו מקום אמרה לי "אתה הגבר היחיד שמבין אותי"...). מתוך הידידות הללו אולי גם תיווצר הכרות אינטימית ואולי אשכב עם מישהי. כאמור זו תהיה 'קפיצת מדרגה' לא קטנה עבורי. בכלל, יש לי נטייה לראות קשיים בהרבה דברים... אז אני נוהג (או לפחות נהגתי עד היום) להתלבט המון וכך לא לעשות כלום... וזה לא ממש טוב.

התחלתי בזה שאני מסדר את הבית שלי... לא נעים (אפילו אם זו מחשבה לא לגמרי נכונה) יהיה לי להכניס לביתי מישהי (אם וכאשר זה יקרה) כשהוא די מבולגן... למשל יש לי בבית דברים קטנים בארגזים מביתה של אימי ז"ל וגם קצת ריהוט משם... הכל עדיין בארגזים ולא מסודר... אני צריך "להתלבש" על זה (ועוד) ויש לי תמריץ נהדר לעשות זאת...

שנאמר "הכל בראש"... אני מקווה שאני לא נקרא "מאני-דפרסיבי" (כי לא אובחנתי ככזה), אבל, לכאורה, אני כנראה באיזשהו high שכזה (אם כי אני לא בהכרח מרגיש high), במובן שאני מנסה להשתחרר ממחשבות שאולי הן מגבילות וכמו שהבלוגרית "מניפה" כתבה לי בתגובות: "מחשב מסלול מחדש"... העיקר יהיה להתמיד במהלך השינוי... אפרופו התמדה (וסטייה מנושאים...) וגם על זה כתבתי "מיליון" פעם כאן בעבר. זכיתי בשירות הסדיר שלי לקבל תעודת הצטיינות מקצין בדרגת אלוף בה נכתב:

התמדה, התמדה, התמדה...(גם ובעיקר שקשה) היא המפתח להצלחה... אני אבחן במידת ההתמדה שלי בהמשך.

"ומותר לאהוב":

[גם כאן ועידכונים על עידכונים כאן]