עוד לא נשוי

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)

מכיוון שזה יותר חשוב מהרהורים פילוסופיים וכד'.. אני שם בפרונט (תרתי משמע?..) את החלק עם הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ורק אח"כ את שאר. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

מציאות וירטואלית

סוג של אוקסימורון (צירוף של 2 מילים סותורות). לפני שאתחיל בהתפלספות... אציין שהתלבטתי אם בכלל לכתוב היום פוסט ובפרט על נושאים אישיים, כשיש ירי של טילים בדרום, אנשים נהרגים ונפצעים וכו' (שנאמר "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"?).

היום נתקלתי בכתבה על גבר ביפן שמתחתן עם הולוגרמה... זה מזכיר לי מהכיוון ההפוך כתבה כאן בארץ על בחורה שמתחתנת עם עצמה (שתיהן מאתר ווינט).

ברמה הרגשית, עצוב לי כרווק שמבין את צערם, שהגיעו למצב הזה. ברמה היותר שכלתנית, אני רואה משהו משותף ליפן ולישראל, קרי צפיפות אוכלוסין לאחר שנים של ריבוי גבוה, כפי שפרטתי כאן ולא פעם בעבר, למשל כאן (ראו שם הסעיף "צפיפות וילודה") או צפו בסירטון על ניסוי העכברים "Universe 25". "אבות אכלו בוסר (=במקרה זה, ריבוי מופרז בדורות קודמים) ושיני בנים (ובנות) תקהינה (=בעיה של רווקוּת)".

המקרה הנ"ל של הבחור היפני מתקשר יותר לכותרת הקטע הזה. חשבתי על מה היה קורה אם הייתי מתנתק מהאינטרנט, חוץ מהדברים שאני חייב. הכוונה שלמשל לא הייתי גולש לבלוג, לרשתות חברתיות, לאתרים חברתיים, הכרויות וכד' לאיזשהו פרק זמן. נראה לי שזה היה משאיר לי יותר זמן פנוי שאולי היה מושקע יותר בהכרות עם בני אדם לא וירטואליים... אפרופו עוד כתבת "שפר עצמך" שקראתי מתישהו שממליצה "עשה דברים אחרת ממה שאתה נוהג כעת".

כבר טענתי בעבר, שהאינטרנט הוא מדיה עם פוטנציאל, אבל הוא בשלב התפתחותי די ראשוני (למרות שקיים יותר מ20 שנה (בפועל, מספיק נפוץ)), למרות שיש מי שנדמה להם שהוא מאוד מפותח. במצב דברים שכזה, אכן המציאות עדיין מנצחת את הוירטואליות...

"כל מה שאני צריך לעשות זה לחלום":

[גם כאן ועידכונים על עידכונים כאן]