עוד לא נשוי

ככה לא בונים מגדל (פיזה?...)

היום נתקלתי במאמר הדעה הזה (נא לעיין בקישור כדי להבין על מה אני כותב...) מתוך בלוג ב"דה-מרקר", שמדבר על כך שספציפית בחלק ממבחן הפיז"ה (במקרה הנדון שנערך ב-2012) תלמידי ישראל נמצאים במקום נמוך למדי ביחס לשאר מדינות ה-OECD. הכותב של הפוסט הנ"ל הוא, לפי הכתוב, אדם רציני (פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית).

המבחן הנ"ל נועד לבדוק את ההישגים הלימודיים (קריאה, מתמטיקה, מדעים), אבל מכיל גם חלק נוסף שמשתנה בכל מועד (כל 3 שנים). הנושא הנוסף במועד הנ"ל היה מעין "פיתרון בעיות יומיומיות מודרניות", קרי למשל לקנות כרטיסי נסיעה ברכבת לפי קריטריונים מסויימים (כנראה עם תוכנה שעושה סימולציה לעמדת מכירת הכרטיסים בדומה למה שקיים בתחנות רכבת) ועוד. כאמור תלמידי ישראל הגיעו למקום נמוך למדי בחלק הנ"ל.

הטענה המרכזית, כפי שהבנתי וכפי שמשתמעת מכותרת המאמר, היא שמערכת החינוך לא מכינה את תלמידי ישראל לעולם העבודה העתידי. אני טוען לאפשרות אחרת. טענתי יכולה להיחשב כמתריסה ולא מבוססת מספיק, אבל בכל זאת אני בוחר להציג אותה. ייתכן שהבעיה (ככל שזו בכלל בעיה. הישגים בעבודה/מבחנים הם חשובים, אבל הם לא חזות הכל. יש למשל גם מוסר ועוד ועוד) היא לא במערכת החינוך אלא באוכלוסיה עצמה וליתר דיוק בתצורה הגנטית שלה... איך הגעתי ל'מסקנה' (זו יותר השערה ולא מסקנה) "מרחיקת לכת" שכזאת?

לקחתי את הנתונים שמוצגים בגרף הראשון שבמאמר. בניתי לי טבלה מספרית עם מספרים שמייצגים את הערך של הקצה הימני של הקו שמתייחס לכל מדינה. למשל לקוריאה ויפן (שנמצאות בראש הרשימה) הצמדתי את המספר 93, לקולומביה שנמצאת בתחתית הרשימה הצמדתי את המספר 39 וכד'. מספר בודד כנ"ל לא מייצג את כל המידע שנמצא בכל קו של מדינה בגרף הנ"ל, אבל, במקרה הנ"ל ועל פניו, המספר נותן קירוב סביר לרמה הכללית של אותה המדינה בחלק הנ"ל של המבחן.

סדר המדינות בגרף הזכיר לי טבלה אחרת שראיתי מזמן והיא טבלת ה-IQ של מדינות. למשל כאן יש כזאת. כפי שלא קשה לראות הצפון-מזרח אסייתים (אבל לא הדרום-מזרח אסייתים) הם המובילים בעולם, אח"כ האירופאים ובסוף האפריקאים. חשוב לציין שמדובר בססטיסטיקה (שאינני יודע כמה היא מבוססת, אבל אין לי סיבה מיוחדת לחשוד שהיא לא מבוססת) ושאין להסיק ממנה משהו על הפרט הבודד (כלומר למשל אפשר למצוא אנשים מאפריקה עם IQ גבוה מאוד ואנשים מצפון-מזרח אסיה עם IQ נמוך מאוד). הכללה מהכלל אל הפרט עלולה להיקרא ובצדק "גזענות", אבל דיון סטטיסטי, ככל שהוא מחובר לעובדות ולמציאות, היא דיון סטטיסטי ואין כאן כוונה לגזענות וכד'.

הדימיון היחסי בין שתי הטבלאות/רשימות הנ"ל גרם לי לבדוק את מקדם המתאם ביניהן. מקדם המתאם הוא מספר בין 1- ל1+ שאמור לתת אינדיקציה על מידת ההתאמה הקווית בין שני משתנים (במקרה שלנו, כאמור: ציוני המדינות (או מיקום קצה הקו הימני) בחלק הנ"ל של הפיז"ה ונתוני ה-IQ של אותן מדינות). אם מקדם המתאם קרוב ל-1 יש קשר לינארי בין המשתנים. ככתוב בערך הנ"ל בויקיפדיה אם מקדם המתאם הוא 0.8 (ואני מוסיף: ומעלה) מקובל לומר שקיים קשר לינארי חיובי חזק בין שני המשתנים שהמתאם בודק.

חישבתי (בעזרת גיליון אלקטרוני (אקסל) וגם, כתרגיל, בעזרת תוכנה שכתבתי (תוכנית קצרה)) את מקדם המתאם בין הנ"ל (לאחר שהסרתי נתון של מדינה בודדת שהיה חסר לגביה נתון מקביל) וקיבלתי: 0.84, משמע דימיון או מתאם גבוה!

ל-IQ יש מרכיב תורשתי. הוא בא לידי ביטוי במיוחד כשהאדם בוגר (>18), כפי שאפשר לקרא בערך בויקפדיה שדן בנושא (בחלק המבחן הנ"ל לא מדובר בבוגרים). לפי הערך הנ"ל הערכות עדכניות מדברות על בין 80% ל-86% תורשתיות.

כותב המאמר מציין -ובצדק לדעתי- שלחלק המבחן הנ"ל "אי-אפשר להתכונן". משמע להשקפתי אין כאן בהכרח כישלון של מערכת החינוך, כפי שהוא טוען. אמנם אנחנו נחשבים, לפחות לפי התקשורת, ל"מדינת הייטק" וקרויים "עם הספר", אבל העובדות הנ"ל (ככל שהן אכן מייצגות את המציאות) ייתכן שמראות שאנחנו כבר לא כל-כך כאלה...

ממה זה נובע? אפשר להעלות כל מיני השערות: למשל אנשים עם IQ גבוה עושים פחות ילדים (ראו סירטון מתוך הפתיח לסרט הקומדיה Idiocracy ולמרות תופעת "התסוגה לממוצע", קרי להורים בעלי IQ גבוה, אמנם סביר שיהיו בנים/ות עם IQ גבוה, אבל לא בהכרח גבוה כמו של ההורים), אולי אנשים כנ"ל יורדים יותר מהארץ ועוד.

במאמר מוזכר גם שישראל מובילה בשונות שלה, כלומר בישראל יש את הפערים הגדולים ביותר בין ה"חזקים" ל"חלשים", לא רק בין מגזרים (/בתי-ספר) אלא גם בכלל. לפי התוצאות הנ"ל יש שכבה קטנה של מצטיינים. כנראה שהיתרון היחסי שלנו, בהקשרים הנ"ל, כמדינה הוא בזכות אותה שכבה קטנה (ולא מייצגת) מה שיכול להסביר הרבה תופעות סוציולוגיות.

ככה לא...

הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף: