עוד לא נשוי

נשאלתי כמה וכמה פעמים במהלך כמעט 14 שנות קיום הבלוג שאלה בזה הסיגנון: "איך זה עוד לא מצאת בת-זוג?". לחילופין היו כאלה שאמרו לי משהו בסיגנון "אי-שפיות זה לעשות משהו שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" (אימרה שמיוחסת בטעות לאלברט איינשטיין, כי הוא לא אמר אותה). אני דן בשתי השאלות כאן.

אז את "איך עוד לא מצאת בת-זוג?" אפשר לחלק ל2 שאלות: ראשית, באופן כללי, בעולם האמיתי ושנית, דרך הבלוג (או אולי גם דרך הרשת).

באופן כללי (מחוץ לרשת), יש מעט מאוד בחורות כמו שאני מחפש. אם נוסיף לזה שאני מעט ביישן(/"חרד חברתית?" (למרות שלא אובחנתי מעולם ככזה!), אבל אני מכיר ביישנים ממני... ולמרות ביישנות יחסית, אי אפשר לומר שלא התחלתי וגם יצאתי עם בחורות במשך השנים), אז זה מסביר די טוב, למה קשה לי למצוא זוגיות. כתבתי בימי תחילת הבלוג את הפוסט הארוך "למה אני רווק?" שמנסה להסביר.

לגבי העולם הוירטואלי והבלוג בתוכו יש כמה רבדים. ראשית מובן שיש איזו "השטחה". למשל אין כאן תמונה שלי (למעט התמונה הזו כילד קטן שפרסמתי בזמנו... ):

וגם אם היתה תמונה (עדכנית) זה לא היה בהכרח מציג אותי בתלת-מימד וגם אם זה היה בתלת-מימד, זה לא היה מציג למשל ריח (כידוע לריח יש השפעה על זיווגים (התאמה של מערכת החיסון ולכן על המשיכה הסובייקטיבית. זה לא בהכרח קשור לריח "טוב" או "רע", זה קשור להתאמה (אנשים נמשכים לריח ששונה משלהם))). כנ"ל לגבי בת-זוג פוטנציאלית, כלומר גם אם מישהי מתאימה 'בול' לתיאור הבחורה שאני מחפש זה לא מבטיח שתמצא חן בעיני או אני בעיניה כשנפגש. התאמה בין גבר לאישה היא נושא מורכב (שאני מבין בו קצת...).

שנית, ספציפית לגבי הבלוג. הבלוג הוא חלק קטן מישראבלוג שבתורו הוא גם חלק קטנטן למדי מהעולם הוירטואלי. כמודגם באיור הבא שציירתי לפני כמה שנים:

שלישית, היה לי פעם את ההסבר שהסתמך על הרעיון המרכזי של הספר "ההבדל המהותי" (או תיאורית הE-S בויקיפדיה באנגלית), כלומר שיש לכאורה "מוח מערכתי" שנפוץ יותר אצל גברים (אבל יש גם למיעוט נשי) ושטוב יותר בכישורים טכניים/לוגיים, "מוח אמפתי" שנפוץ יותר אצל נשים (אבל יש גם למיעוט גברי) שטוב יותר, בהכללה, ביחסי אנוש ו"מוח מאוזן" שהוא מערכתי ואמפתי באותה מידה. הזכרתי את הנושא למשל כאן. אני חושב שזה היה נכון במיוחד בימי האינטרנט הראשונים. כפי שאפשר לראות למשל כאן, בשנת 1994 (בערך השנה שבה התחברתי למרשתת. ייתכן שזה היה אף לפני. אני לא בטוח. בכל מקרה שנים לפני כן כבר הייתי מחובר לBBS-ים (מעין טרום אינטרנט שכזה) מבערך 1987(?)) רק 0.6% מהאוכלוסיה היה מחובר למרשתת. ב2007 (מועד פתיחת הבלוג) כבר 48% והנתון האחרון שמופיע שם הוא של 2014 ואז כ72% מהאוכלוסיה בארץ היו מחוברים.

מרגע שהחלו להיכנס הסמארטפונים והאינטרנט והגישה אליו הפכו לכמעט נחלת הכלל, עניין ה"מוח המערכתי" או החיבה/נטייה לטכנולוגיה כבר פחות תופס, אבל ברקע הוא עדיין קיים, כי יש אנשים (ונשים בתוכן. כן, גם צעירות) שהם או שמא בעיקר הן, לענייני, טכנופוביות. למעשה זה מתיישב עם התיאוריה של הספר הנ"ל. יש בנוסף לשלושת סוגי המוחות שהזכרתי לעיל עוד שניים: מוח גברי קיצוני ומוח נשי קיצוני. בראשון מידת המערכתיות גדולה בהרבה מהאמפתיות ובשני בדיוק הפוך. לכן ייתכן שלבחורה מאוד נשית, שיש לה גם (אולי) מוח נשי קיצוני, סביר שתהיה אמפתיות גבוהה ומערכתיות נמוכה, כלומר אולי גם איזו טכנופוביות(?).

מוח נשי קיצוני נשמע לי מעניין (אני מעריך ונמשך לתכונות נשיות אצל אישה, למשל עור מאוד חלק), אבל כשאני מחפש בת-זוג להקמת משפחה חשוב לי שתהיה אינטליגנציה מספקת כדי שנוכל ביחד וגם לחוד לתפקד ביום-יום. אני ממש לא מחפש גאונה (או גיקית/חנונית או גיימרית), אבל גם לא את ההיפך. כלומר לדעת לגלוש ברשת זה משהו די בסיסי בימינו. אז הכל כאן עניין של מידה.

אפשר גם לכאורה -לנסות- לאפיין אוכלוסיות שונות לפי אתרים. למשל ייתכן שבישראבלוג גולשת אוכלוסיה X, ייתכן שבפייסבוק (שחלק לא קטן מהגולשים כאן לאחרונה הגיעו משם) אוכלוסיה Y. זה עניין לסוציולוגים (אם כי אולי לא רק...).

רביעית, הנושא הנצחי פער הגיל. ככל שחולפות השנים, נשים צעירות (בעיקר בשנות העשרים שלהן) "מתרחקות" ממני בגיל. יש גם יתרונות לגבר מבוגר ולא כולנו מתבגרים/מזדקנים באותו הקצב. היום שוב הצצתי באתר הכרויות מסויים וראיתי בחורה חמודה מצפון אמריקה בת 19. הפרופיל לא נראה מזוייף (למשל היא לא היתה יפה באופן חשוד...). באותו אתר עצם זה שיכולתי לראות את הפרופיל שלה מעיד שהיא לא פסלה את גילי. שאלתי אותה מתוך סקרנות "בהנחה שהיתה התאמה הדדית, האם היית מתחנת עם גבר בגילי? ואם כן, האם היית עושה ילדים עם בעלך לעתיד כאמור שהוא בערך בן גילי?". היא ענתה לי, ציטוט: "כן ולגבי השאלה השניה בוודאות כן". נכון זה לא מייצג, אבל... כמו שאני נוהג לכתוב: אני צריך רק בחורה מתאימה אחת (וכן, יש גם "גולדיגריות" ועוד ועוד תופעות, אבל שוב לא כולן כאלה).

וכמובן ואני לא 'מגלה את אמריקה' בזה, נשים פחות יוזמות קשר, כלומר יותר מצפים מהגבר ליזום. אין לי בעיה עם זה. מבחינתי בכתיבתי בבלוג אני מנסה ליזום. בחורה שפונה אלי דרך הבלוג לא יוזמת, רק נענית.

ויש את עניין הניסיונות החוזרים ללא (או אם נדייק, כמעט ללא. בכל זאת במהלך 14 שנות קיום הבלוג, כן פנו אלי בחורות צעירות ואף נפגשתי עם חלקן, אבל זה לא היה מתאים) הצלחה. נכון זה נראה מעשה מטופש, לנסות, לנסות ולנסות... (אלפי פוסטים יש בבלוג הזה משנת 2007) "ולהכשל" (אין היענות).

המשלתי את זה לקנית כרטיס השתתפות בהגרלה. הסיכוי, לזכות בפרס גדול, בכל הגרלה הוא נמוך אבל הוא לא אפס. המצב דינמי. מגיעות לכאן לעיתים כקוראות בחורות מחוץ לישראבלוג, שהגיעו לכאן בעקבות הפנייה או במקרה. גם אוכלוסית ישראבלוג או פייסבוק היא דינמית - אנשים נכנסים ואנשים יוצאים. זה לא מצב סטטי לכן זו לא "אי-שפיות" כמצויין באימרה שבתחילת הפוסט הזה.

וכמובן, לעת הזו, כשאנחנו נמצאים בסגרים, זה הכי מתבקש לנסות לחפש בת-זוג ברשת. גם בדרך הפחות יעילה והמיושנת הזו...

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].