אפתח בכך שאינטיליגנציה למרות שנתפסת (ודי בצדק) כדבר חיובי היא לא חזות
הכל. למשל אינטליגנציה לא מבטיחה שגשוג לטווח הארוך. נזכרתי בציטוט של
אלברט איינשטיין (שנחשב לבעל אינטליגנציה גבוהה במיחד): "אינני יודע באיזה
נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ואבנים". רמז
לשימוש אפשרי בפצצות אטום (או נשק קטלני יותר?) תוצאה של טכנולוגיה שדורשת אינטליגנציה, אבל עלולה
דווקא להסיג לאחור את האנושות ברמה הטכנולוגית. בימינו אפשר גם לדבר על ההתחממות
הגלובלית ופיצוץ האוכלוסין (תוצאות של אינטליגנציה (במבחן התוצאה ונכוון
לעכשיו, כנראה לא מספקת) שיצרו מדע וטכנולוגיה שאיפשרו את הנ"ל).
גם כאידיאל אנושי אינטליגנציה אינה חזות הכל. נראה לי שדי מוסכם שמוסר
וערכים למשל חשובים לא פחות. אם כי, מבלי לבדוק זאת, אני משער שיש
קשר/מיתאם בין הנ"ל (אבל לא תמיד), למשל במדינות בהן יש אינטליגנציה ממוצעת
גבוהה יותר, יש גם יותר סדר חברתי ולכן גם נשמרים יותר ערכי מוסר ויש פחות
פשיעה (עריכה: ראו למשל המחקר הזה).
רבים מאיתנו (כולל אני) נוטים לקשר או למדוד אינטליגנציה בעיקר עם IQ
(או דומיו). מדד שבודק יכולות מסויימות (לוגיות, מתמטיות, מילוליות
ומרחביות), אבל מובן מאליו ש'בעולם האמיתי', יש עוד יכולות
מנטליות/קוגניטיביות חשובות ביותר, כמו אינטליגנציה חברתית / יחסי אנוש
ויכולות אינטלקטואליות נוספות שלא נכנסות לIQ, למשל יצירתיות, יכולת התמדה,
מוטיבציה ועוד.
כשקראתי, בפעם ה..., עוד כתבה
(הנ"ל בווינט, כנראה של השרה איילת שקד(?) או מישהי אחרת עם אותו שם?)
על-כך שיש מחסור, לכאורה, באנשי הייטק (מתכנתים בעיקר) חשבתי על זה שייתכן
שזה קשור: מטבע ההגדרה של אינטליגנציה ו-IQ, יש באוכלוסיה מעט מאוד אנשים
שהם באמת מאוד חכמים.
הסתכלתי גם על נתונים של התפלגות ציוני
בוגרים בפקולטה למדעים מדוייקים של אוניברסיטת ת"א (שאני בוגר שלה). אפשר
לראות שם למשל שמספר בוגרי מדעי המחשב בשנת 2021 הוא 192. מספר בוגרי
מתמטיקה באותה שנה הוא 74. מספרים לא ממש גדולים (לא מאוד רחוק ממספר
הבוגרים בתקופתי, אם כי (ואני לא זוכר בדיוק) נראה לי שהיו אז פחות, אולי
אפילו פחות מחצי מזה...). כמובן שזה קשור למספר המקומות שמוסד הלימוד יכול
לקלוט, אבל, אפרופו אינטליגנציה, בעידן של קישוריות ואוטומציה, מה הבעיה
לאפשר לימוד כמעט ללא מגע יד אדם (מעבר לצד הלומד)? ואז מגבלת כמות מקומות
הלימוד פחות משמעותית (זה (קישוריות ואוטומציה) משליך (או אמור, לפחות) גם
על שוק העבודה וגמישותו).
הזכרתי את שני הנ"ל כי אני בזמנו למדתי וסיימתי תואר משולב במתמטיקה
ומדעי המחשב. אגב, עם תנאי הקבלה שיש היום למדעי המחשב, ייתכן שלא הייתי
מתקבל... אבל עצם זה שסיימתי את התואר הלא קל הזה (תוך כדי עבודה במשרה
חלקית ושירות מילואים קרבי, שבאופן מפתיע 'תמיד' נקראתי אליו בתקופות
ההתכוננות לבחינות... בנוסף היה סינון תוך כדי הלימודים כי נדרש אז ממוצע של 85 ומעלה כדי להמשיך לשנה ב' במדעי המחשב (כיום כמדומני זה 70)) מעיד שיש לי (או היתה לי? הגיל?..) האינטליגנציה
הדרושה להתמודד. אגב, ההתמודדות עם החומר גורמת לבוגר תואר כנ"ל להעריך את
עצמו ולפתח סוג של ביטחון עצמי ביכולות שלו/ה לפתור בעיות קשות ומורכבות.
ההבדל בין אנשים חכמים לחכמים מאוד הוא לא תמיד גדול או ברור, כי אם
נצטמצם להגדרת האינטליגנציה כ-IQ, אז רק מספר קטן של שאלות מפריד בין אדם
חכם לחכם מאוד.
נקודה נוספת שקשורה גם למחסור לכאורה באנשי הייטק, היא לא תמיד העניין
של כמות הסטודנטים במקצועות ההייטק או מספר מקומות הלימוד במוסדות להשכלה
גבוהה, כלומר אם נעודד/'נדחוף' עוד אנשים ללכת להייטק / ללמוד 5 יח"ל
במתמטיקה (כמנבא להצלחה בהייטק (כתבה מכלכליסט)) וכד', אולי זה יזיז משהו, אבל אני (ובוודאי לא רק אני ההדיוט בנושא) טוען שרק עד גבול מסויים.
נזכרתי בעוד כתבה
(מווינט) שפורסמה לאחרונה על ילד/נער בן 12 שלומד לתואר ראשון למתמטיקה
(אגב, אני זוכר בקורסים שלי באוניברסיטה, כמה גאונים/ילדים בודדים שכאלה
שלמדו יחד איתנו הסטודנטים הבוגרים. רובם, כמדומני ובמי שנתקלתי מאז, כבר
בעלי תואר דוקטור כיום). בכתבה מצויין שאביו של הנ"ל הוא בעל תואר דוקטור
למתמטיקה ומדעי המחשב ואימו בעלת תואר שני במדעי המחשב וזה מביא אותי
לעניין התורשתיות של IQ (ע"ע באנגלית בויקיפדיה ואפשר גם זה).
בתורשתיות, ערך של 0 מציין שאין השפעה גנטית וערך של 1 מציין שכל התוצאה
היא גנטית (ואין השפעה סביבתית. זה כמובן לא לגמרי מדוייק, כי צריך סביבה תומכת למיצוי הפוטנציאל (למשל תזונה, השכלה בסיסית ועוד)). נמצא במחקרים שהתורשתיות של IQ, לאנשים
בוגרים (>18) מגיעה אפילו ל-0.7 עד 0.8, כלומר יש השפעה גנטית משמעותית (עריכה: גם אם הנתון הוא נמוך יותר (נניח 0.5), גם למשל בגיל מאוד מבוגר, הוא עדיין די משמעותי).
"לדחוף" אנשים שאין להם, למשל, כישורים טבעיים למתמטיקה, כנראה לא יועיל,
להם או לחברה. צריך, אבל, לאפשר הזדמנות הוגנת למי שרוצה ללמוד ולהתמקצע
בתחומים כנ"ל. יש הבדל בין שיוויון הזדמנויות, לבין לנסות "בכוח" "לתקן"
(לכאורה) מצב מסויים.
ככתוב למשל כאן
(עוד קישור לויקיפדיה, באנגלית) יש מיתאם הפוך בין אינטליגנציה ופיריון,
כלומר אנשים חכמים מאוד עושים פחות ילדים. חברו את כל הנ"ל ואולי תבינו
שהמחסור, ככל שיש באנשי הייטק, לא תמיד בהכרח קשור רק בעידוד האוכלוסיה ללמוד את מקצועות ההייטק.
אפרופו פיריון, אם בן-אדם הוא חכם מאוד, אבל הוא לא מוליד ילדים/ות, אז
יש בכך אולי סוג של כישלון(?). לא מזמן פגשתי מישהו מאוד חכם (בעל תואר
דוקטור בפיזיקה. ראו הקשר, לכאורה, בין תחום הלימוד ו-IQ), בחור נאה ורגיל שאמר לי שהוא לא רוצה ילדים...
גם לעשות ילדים ולרצות בכך, נדרשת, לדעתי, אינטליגנציה. אולי לא רק
מהסוג של IQ. אני למשל לא מחפש בת-זוג שתהיה בהכרח טובה במתמטיקה/מדעים.
הרבה יותר חשוב לי שיהיו לה יכולות בין-אישיות / אמפתיות גבוהות. לפי
התיאוריה שמוצגת בקצרה כאן ובהרחבה בספר "ההבדל המהותי",
מוח שמתאפיין בכך שיש בו יותר מהתכונה שנקראת "מערכתיות" (Systemising) מאשר
התכונה שנקראת "אמפתיות" (Empathising), סטטיסטית, נפוץ יותר אצל גברים
מאשר נשים.
לפי התיאוריה הנ"ל מוח שמתאפיין בהרבה יותר אמפתיות מאשר מערכתיות נקרא
"מוח נשי קיצוני". כמובן שהכל עניין של איזון... גם מערכתיות סבירה חשובה
וגם אמפתיות, אבל אני מעדיף מישהי יותר בכיוון הנשי על הסקלה גבריות-נשיות (מעניין בהקשר הזה, גם המחקר הזה) ולמרות שאני כאילו מתרכז רק בצורה החיצונית... הנה הוכחה שהצד האישיותי
חשוב לי ממש לא פחות...
אינני יודע אם אני אינטליגנטי (אני רוצה לחשוב שכן), אבל בצד הזוגי
למשל, למרות שנים רבות של מאמצים במישורים שונים אני עדיין רווק נטול
ילדים, אז אני סוג של כשלון מהדהד במובן הקיומי. כמובן שאני יכול לבוא
בטענות לבנות ישראל, שהקשו עלי או לא שיתפו איתי פעולה... אבל זה לא משנה
את העובדה הנ"ל, קרי זהו כשלון (נכון לרגע זה. אני משאיר מקום לאופטימיות,
למרות שלא חסרות סיבות לפסימיות בתחום הזה כאן ועכשיו).
שוב לגבי עצמי: אני לא בהכרח חושב שאני "מאוד חכם". כשלמדתי את התואר
הנ"ל נתקלתי באמת באנשים סופר חכמים ונדירים, כאלה שלא נתקלים בהם בהרבה
מסגרות אחרות (כולל מסגרות שנחשבות "חכמות"). מה שאולי אני כן טוב בו
(לפעמים) הוא יצירתיות. למשל אני זוכר את עצמי באחד מהקורסים במשוואות
דיפרנציאליות (היו כמה כאלה, ממה שאני זוכר שלקחתי: משוואות דיפרנציאליות רגילות 1 ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות 1) פותר תרגיל בית מסויים. קיבלתי הערה
מהבודק בסיגנון: "פיתרון מאוד יפה ולגמרי יצירתי. עוד לא נתקלתי בפיתרון
כזה"... (השאלה כמה ניסיון היה לו בבדיקת תרגילים...) ועוד דוגמאות כנ"ל על
ציר הזמן...
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
אחה"צ טובים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
