עוד לא נשוי

הוא (או היא אם זו נקבה) מתואר כ"חברו הטוב ביותר של האדם". אני מסתובב לא פעם בת"א (כאן גדלתי, לכן יש לי סימפתיה למקום. אני שואל את עצמי, אם אני לא צריך להיגמל מהמנהג הזה, יען כי אני כמעט לא רואה כאן בחורות כמו שאני מחפש (בערך כמו שאני צריך להגמל מהכתיבה כאן, כי היא לא מגיעה למחוזות הנכונים... (ובמשך שנים) קרי בנות זוג מתאימות. לאחרונה המקום הזה בכלל הפך 'נטוש'..). התיאוריה שלי טוענת שיוקר המחיה מרחיק מת"א נשים שהן פחות קרייריסטיות (פחות קרייריסטיות = יותר נשיות במושגים שלי, יותר הטעם שלי)). אז אחזור לנושא המרכזי: אני מסתובב לא פעם בת"א ורואה המון גברים (בעיקר גברים) שהולכים עם כלב.

אני לא יודע אם הם רווקים ללא זוגיות או שהם חיים עם בת-זוג ומגדלים כלב. קשה (לי) לדעת, אבל יש לי הרגשה שרבים מהם הם רווקים ללא זוגיות והכלב הוא מעין "תחליף", כלומר משהו/מישהו שמקטין קצת את הבדידות.

הציעו לי כבר המון פעמים: "למה שלא תיקח כלב?". נתחיל בזה שגדלתי בבית שהיו בו בעלי חיים, למשל: שני כלבים (לא בו-זמנית), חתול, צב ודגים שונים, אני מכיר ומוקיר את החוויה. אני זוכר למשל ששירתתי כטנקיסט (מפקד טנק ומדריך, במקרה שלי) בצבא, היתה תקופה של כוננויות לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה שהיינו נשארים שבועות רבים בבסיס. כשהייתי מגיע הביתה נניח אחרי חודש+ הכלב היה קופץ עלי משמחה שלא תתואר והיה ממשיך בכך דקות ארוכות. זאת ועוד, בדרך כלל היה לו מקום קבוע בדירת הורי שאהב לישון בו. כשאני הגעתי הוא הלך לישון אצלי בחדר, כאילו כדי לשמור עלי...

אין ספק, כלב היא חיה מדהימה. בתהליך אבולוציוני נוצרה כנראה איזו סינרגיה. אז כן, כלבים יכולים להועיל לבני האדם (ראו למשל את זה בעניין בריאות הלב של מי שמגדלים חית מחמד). בעניין הרווקים לעיל, כבר ראיתי שגבר שמגיע עם גור כלבים חמוד למקום מסויים (נניח בית קפה), מושך אליו התעניינות מצד בחורות ("אינסטינקט אימהי"?) שבחלק מהמקרים יכולה לגלוש להכרות עם בעל הכלב(?).

אבל האם לא הוגן לשאול "ומה עם הכלב/ה?" האם זה גם מתאים לו? לכן בחרתי בכותרת הקטע הזה "חיי כלב". אני לא באמת יכול להימצא בעמדה של כלב כדי להבין כיצד הוא מרגיש, אבל אני יכול לנסות.

מהכיוון השלילי:

- ממש לא כיף להיות קשור עם רצועה שמגבילה את תנועות הכלב. שלא לומר מקרים רבים שבעל/ת הכלב מושך אותו בכוח (למשל כי הכלב החליט להריח משהו שמעניין אותו, או ראה כלב/ה שמצא חן בעיניו או סתם משהו שעניין/סיקרן אותו).

- לחשוב על זה שהכלב חייב להתאפק מלעשות את צרכיו, עד לזמן שבעל/ת הבית יגיע לבית ויוריד אותו - זה אחד הדברים הכי לא טבעיים שיש ושקשה לי לקבל. בטבע כלב עושה את צרכיו, מתי שבא לו.

- כרווק, אני מבין את הנקודה הבאה היטב: כלב שחי בדירה בעיר, למרות שאולי נתקל בטיולים עם בעליו בבני/ות המין הנגדי, הוא לא ממש מצליח (בד"כ) לפתח מערכת יחסים. שוב אחד הדברים הכי בסיסיים של הטבע, קרי הרצון/צורך להתרבות, בהרבה מקרים, נמנע מחיית המחמד.

- כלב שלרגליו יש ציפורניים (כדי לאחוז בקרקע? או בטרף) לא ממש נהנה (לא בדקתי) ללכת על משטחי בטון וכד'.

- מעבר לחוסר (בד"כ) בבן/ת-זוג, גם אין לו חברה "כלבית" (יש מעטים שמגדלים כמה כלבים ביחד). גם צורך חשוב.

מהכיוון החיובי:

- לכלב יש אספקת מזון ושתיה סדירים. בטבע לא בטוח שתמיד ובקלות יש לו מה לאכול.

- יש לו (בדירה) הגנה מפני פגעי מזג האוויר (גשם, קור ולעיתים גם חום).

- הכלב יכול לקבל טיפול רפואי (וטרינרי).

יש אולי יוצא מהכלל הזה והוא לגדל כלב נניח ביישוב כפרי, כשלכלב יש מלונה והוא חופשי להסתובב בשטח מסויים. לעשות את צרכיו מתי שבא לו ועדיין להנות מיתרונות של בית אנושי.

כמו ב"זמר במסכה"...:

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].