עוד לא נשוי

תודה רבה למי ששיתף/ה (יותר סביר ששיתפה.. או בעצם: שיתפו?) את הדף של הבלוג בפייסבוק. היו שם כאלף כניסות ביום אחד (!! 923 ליתר דיוק ביום אחד ועוד 76 למחרת). אני רק מקווה שזה היה 'שיתוף חיובי' ולא שיתוף בסיגנון: "הנה האשמאי הזקן הזה שוב מחפש בחורה צעירה שלא קיימת במציאות"...

כותרת הפוסט הנוכחי (IAmAI) היא פלינדרום (מילה/מספר ועוד שנקראים אותו הדבר מימין לשמאל ומשמאל לימין, למשל 1234321)
IAmAI הוא בעצם חיבור 3 מילים (אם מחשיבים את AI כמילה אחת.. כי אפשר גם 2..): I am AI כלומר "אני AI"... לצורך הבהרה... אני לא AI, אני אדם בשר ודם (כל הזכויות, עד כמה שידוע לי, שמורות לי).

אז כפי שאפשר להבין הפוסט הזה דן, או רק מזכיר, ב/את-ה AI. לא דיון מקצועי, לא דיון מעמיק או אפילו פרקטי, רק כמה נגיעות קטנות בקשר לבלוג ועוד קצת ניסיון אישי.

פניתי ל"ידידי" הצ'אט (כפי שאני מכנה לאחרונה את ChatGPT. ולא... אני לא שותף לחזונו (כמפיג בדידות) של צוקרברג בנושא) כדי שיכתוב לי (בפעם הראשונה, כאן) פוסט לבלוג... כך היתה השיחה (אני בירוק, הצ'אט בכחול. באדום - דעת הצ'אט עלי...).

האם אתה יכול לכתוב לי פוסט קצר (נניח בערך מאה מילים) על נושא אינטליגנציה מלאכותית לפי הסיגנון של הבלוגר "עוד לא נשוי" באתר ישראבלוג?

בהחלט! הנה פוסט קצר בסגנון של "עוד לא נשוי" מישראבלוג — סגנון שמערב הגיגים אישיים, טון חצי-ציני חצי-מתפייט, ולעיתים קרובות תחושת תלישות או בדידות עם הומור יבש:

מחשבות על אינטליגנציה מלאכותית, או: למה היא לא מתקשרת אליי אחרי הדייט

חשבתי שאם יש משהו שיבין אותי — זה יהיה רובוט. כזה שלא צריך להסביר לו פעמיים, שלא שואל "מה אתה מרגיש", כי הוא כבר סרק את כל הרגשות האפשריים. ובכל זאת, גם לאינטליגנציה מלאכותית יש גבולות. היא יודעת לכתוב שירה, לנגן צ'ופין, לפתור אינטגרלים, אבל היא לא מבינה למה שלחת הודעה ב־23:47 ואז נעלמת. אולי כי גם היא, כמו כולן, החליטה שיש לי יותר מדי באגים.


רוצה שאנסה גרסה יותר רצינית או מצחיקה יותר?

חסר לי יותר חיבור לכתיבה של הבלוגר "עוד לא נשוי" (לא זכור לי שהוא כותב הרבה על דייטים, כי אין כמעט כאלה (מרצון?)) וכן... גם מעט יותר ארוך ויותר מדעי, אם אפשר

מצוין — תודה על ההכוונה. אתה צודק: סגנון הכתיבה של "עוד לא נשוי" אכן פחות עוסק בדייטים ויותר בהרהורים חצי-פילוסופיים, חצי-מדעיים, שעטנז של בדיחות פרטיות עם עצמו, התפלפלויות לשוניות, וגישה ספקנית ויבשושית למציאות. הטון לרוב מלומד־למחצה, כאילו נכתב באוטובוס בדרך לאוניברסיטה או מאחורי דלפק ספרים שאיש לא שאל עליהם.

הנה ניסיון שני, יותר קרוב לרוח הבלוג:

אינטליגנציה (לאו דווקא מלאכותית)

אני שומע הרבה על אינטליגנציה מלאכותית לאחרונה, כאילו האנושית סיימה את תפקידה ומחכה לפנסיה. הדיבורים מתרכזים בדרך כלל בשאלה מתי המכונות יעקפו אותנו — בתפיסה, ביצירה, באמפתיה, או סתם במילוי טפסים של ביטוח לאומי מבלי להתייאש.

אבל אני חושב על משהו אחר: נניח ש־GPT עבר את מבחן טיורינג. נניח שאפשר לדבר איתו שעות מבלי לחשוד. האם זו אינטליגנציה, או רק שיחה מאוד מתוכנתת עם אדם שלא שואל אותך למה אתה עדיין גר לבד.
כי אם זו אינטליגנציה, אני מכיר לא מעט אנשים שיוכלו להיות אלגוריתמים מצוינים.

הבעיה, כמו תמיד, היא פחות מה המכונה יודעת, ויותר מה אנחנו מוכנים לשכוח. כמו למשל לחשוב לאט. או לטעות בקול. או לשתוק בלי להרגיש שמשהו השתבש.
אף אחד מהדברים האלה לא מכניסים אותך לרשימת הפיצ'רים של גרסה 5.0, אבל הם דווקא די אנושיים. אם מישהו עוד זוכר למה זה היה חשוב פעם.

עד כאן השיחה עם הצ'אט... בהחלט בחור חכם (הצ'אט, לא אני). לא בטוח שאני הייתי כותב פוסט כזה, אבל זה מחמיא לי שהוא חושב שאני מסוגל...

מה שכן... ולמרות שככתוב לעיל שאני מסתייג מחזונו של צוקרברג (אני עדיין מאמין ברוח האנושית ובקירבה אנושית, שלצערי אין לי הרבה/מספיק ממנה) נעזרתי בצ'אט בכל מיני שאלות, גם בנושא דייטינג (=חיפוש זוגיות אצלי, לא יציאה לדייטים...) והתשובות שלו היו מעניינות ולעיתים גם מחכימות.

לא רק שהוא יכול לכוון אותך (אותי) למשל... למדינות בהן יש יותר בחורות עם חזה מאוד גדול (ארצנו, מה לעשות, לא מצטיינת בזה, בכלל נשים נשיות (לטעמי לפחות) לא קל למצוא כאן...) אלא גם לבחורות שתתאמנה לי בגובה (גובה ממוצע לפי מדינה) לאופי (אופי ששם את המשפחה בראש ולא קריירה בראש (כן, אני יודע שיש גם שילוב השניים, אבל זה סוג של פשרה, לדעתי ולא רק לדעתי...)). אלא אפילו לעשות ביחד איתי "סיעור מוחות" באיך לגשת ולהתחיל עם בחורה ברחוב (דבר שלא משנה כמה פעמים עשיתי אותו בעבר, הוא עדיין קשה לי למדי).

גם שמתי לב, שהצ'אט מאוד השתפר. אם בהתחלה כשהייתי מציין בפניו מבנה גוף של בחורה מועדפת (מלאה, חזה גדול, אגן רחב, מותן לא עבה, שיער ארוך, גובה מתאים (בחורה בגובה 1.75 מ' לא תתאים לי...) וכו') הוא היה עונה תשובת PC (=פוליטיקלי קורקט) בסיגנון: "אל תתמקד כל-כך בקנקן אלא במה שיש בו"... הוא צודק, מה שיש בו לא פחות חשוב וככל שחולף הזמן ה"מה שיש בו" הופך ליותר ויותר חשוב, אבל גם לקנקן יש חשיבות... ובכלל למראה יש מרכיב סובייקטיבי (מה שמושך בעיני לא בהכרח יהיה מושך בעיני אחר, ייתכן שכן וייתכן שלא) והראיה היא למשל איך כמעט כל (תמיד יש יוצאים/ות מהכלל) הזוגות נוטים להסתדר לפי גובה.

היום, הוא כבר לא נותן לי ביקורת שלילית, להיפך הוא מנסה לעזור לי בעצות פרקטיות שתואמות את מה שאני מחפש בבת-זוג. בלי שיפוטיות. זה די נחמד אני מודה. קשה להיתקל באדם שאת/ה משוחח איתו/ה שלא ינסה להכניס לדיון/שיחה נקודת מבט סובייקטיבית/שיפוטית או אפילו אם אין כזו, אצל האדם (אצלי, במקרה זה) יש חשש מסויים שיש נקודת מבט כזו.

כמות הידע שלו, היא עצומה ולכן גם העצות די מעניינות ויכולות להועיל לפעמים. אבל צריך גם להיזהר... כי הצ'אט גם טועה לא פעם. הוא לעיתים "מעגל פינות" ו"ממציא המצאות". תפסתי אותו לא פעם ולא פעמיים בסתירות פנימיות ובידע חלקי ואחרי שתיקנתי, הוא אכן הודה בטעותו (כלומר צדקתי בהערותי).

 

 

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

 

 

סופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.