עוד לא נשוי

תזכורת: הבלוג יסגר ב-15.12.2025.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

את משחק השש-בש, אני חושב שהכרתי לראשונה בצבא. שח-מט דווקא הכרתי עוד בילדות (ואף קראתי חוברות בנושא אז, אבל המשחק לא ממש משך אותי). שש-בש יחסית משחק מהיר ופשוט. כיום אני משחק בעיקר במחשב, נגד יריבים מכל העולם (רק משחק. כמובן לא הימור שאסור) ונגד AI (רשתות ניירונים שאומנו בהתאם). את הרשתות הספציפיות הנ"ל אני מנצח בד"כ די בקלות. מול יריבים אנושיים, יש ויש. כבר מזמן חשבתי על זה שאפשר ללמוד מהמשחק הזה (לפחות קצת) כמה תובנות לחיים:

1. חֲשֹׁוֹב (לא תחשוב (עתיד) אלא בצווי) טוב, אולי פספסת אפשרות (רלוונטי במיוחד כשיש הגבלה של זמן למהלך) - כך בחיים, במקרים רבים תיתכנה אפשרויות שלא חשבנו עליהן.

2. לא הכל תלוי בך ובמעשיך, יש גם מזל (אם כי וזה כבר דיון "חצי פילוסופי", מזל הוא לפעמים דרך להגדיר חוסר הבנה של המציאות (למשל מציאות סטטיסטית, למשל ההסתברות לקבל מספר כלשהו)) - נכון גם בחיים, אנשים שהצליחו בתחומם בד"כ שילבו: כשרון, מאמץ ומזל.

3. בדומה לסעיף הקודם, המזל הוא לפעמים לטובתך, לפעמים ניאטרלי ולפעמים לרעתך. בכל מקרה, אתה נדרש להוציא את המיטב מכל מצב ורצוי שתהיה לך אסטרטגיה כדי שהמזל לא ינהל אותך - די דומה לחיים האמיתיים.

4. גם כשאולי נדמה לך שהפסדת, יש עוד סיכוי שהמשחק יתהפך לטובתך ותנצח. כך גם בכיוון ההפוך: גם אם נדמה לך שאתה בדרך לניצחון, אתה עדיין עלול להפסיד - כך בחיים האמיתיים, אסור לאבד תקווה מחד או להיות יהיר או עם עודף בטחון מאידך.

5. כדאי לקחת סיכונים מחושבים: לפעמים יש מצבים שכדאי להמר בהם. כדי לעשות זאת נכון, רצוי להבין את ההסתברויות של הסיכוי והסיכון - כך גם בחיים: סיכון קיים בהרבה תחומים, גם כאן (וביתר שאת) שיקול דעת נבון הוא הכרחי.

6. כשמשחקים סדרת משחקים, כל משחק הוא הזדמנות חדשה - כמו בחיים האמיתיים, מחר הוא יום חדש.

וסביר שיש עוד... אבל זהו להפעם.

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

שבוע טוב ושקט (וצום מועיל ביום כיפור) לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

תזכורת: הבלוג יסגר ב-15.12.2025.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

אקדים ואציין, שאינני מבין מספיק בדמוגרפיה, אני רק כותב על נתונים סלקטיביים שנחשפתי להם ואני מנסה לחבר אותם לתובנות או השערות שלי. לא יותר ולא פחות. אין כאן ועכשיו דיון מדעי ממש. רק הסתכלות שלי על המצב הנוכחי.

אני חושב שחלק גדול מבעיות העולם וגם ישראל קשור לריבוי הטבעי. בישראל יש כבר בפועל "פיצוץ אוכלוסין".
בעיות העולם - למשל ההתחממות הגלובלית (קשורה ישירות לכמות הייצור, הרכבים, הטיסות וכו' שנובעים מגודל אוכלוסיית העולם).
בעיות בישראל - הפקקים בכבישים, מחירי הדיור, צפיפות בכיתות ולהבדיל בבתי חולים ועוד ועוד (וכן.. אני יודע שאפשר להסביר תופעות כנ"ל גם בדרכים אחרות, למשל שלא סללו מספיק כבישים... רק שוכחים שיש הרבה צרכים מתחרים ושהשטח ומשאבים אחרים מוגבלים).

ישראל במקום הראשון (והלא בהכרח מכובד, לעניות דעתי) במספר הילדים לאישה ב-OECD. אם כי אפשר לנסות להסביר את זה. למשל אנחנו, היהודים, מיעוט בסביבה עוינת ולכמות יש כאן משמעות. בנוסף יש את הצווי "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית, א', כ"ח) אבל... זה היה נכון כשהארץ הייתה ריקה... ולא היו פקקים באיילון...

פעם, גם היה הגיון מסוים בלהוליד הרבה ילדים, כי תמותת התינוקות הייתה גבוהה ולא כל אלה שהגיעו לבגרות שרדו, מסיבות שונות. עם התפתחות הרפואה, הסניטציה והטכנולוגיה המצב השתנה. אוכלוסיית העולם גדלה וגדלה... במציאות שלנו, ע"פ כדור הארץ, אין דבר שיכול לגדול לאינסוף... אינסוף קיים, כנראה, רק כמושג מתמטי-תיאורטי, כנראה לא ברמה הפרקטית.

למעשה לטבע יש "חוכמה" (עם או בלי מרכאות) משלו... והוא דואג לאיזונים. למשל כמעט בכל אוכלוסיות העולם נולדים בערך 105 (פלוס-מינוס...) בנים על כל 100 בנות. זה לא במקרה. בדומה, כשאוכלוסייה "מתרבה בלי סוף" הטבע יאזן את זה בדרך כלשהי ולא ייתן לזה להמשיך. אני חושב שהילודה הנמוכה שיש היום באירופה, יפן, קוריאה הדרומית ואולי עוד היא לא מקרית. היא מגיעה אחרי תקופה ארוכה, במאות עברו, שהאוכלוסייה שם גדלה וגדלה וגדלה... לעניות דעתי, אפשר ללמוד הרבה מהניסויים במכרסמים שעשה המדען הזה במאה הקודמת (ראו למשל סרטון על הניסוי המפורסם שלו "Universe 25").

ואכן, אוכלוסיית העולם כבר לא מתרבה "בלי חשבון". מתישהו בשנות השישים של המאה הקודמת קצב הגידול החל לרדת. האוכלוסייה עדיין ממשיכה לגדול. לפי תחזיות שמצאתי, באזור שנת 2085 אוכלוסיית העולם תגיע לשיא ומשם כנראה תתחיל להצטמצם.

יכולה להישאל השאלה: האם יש בסוגיית מספר הילדים שיש לזוג הורים, בהכללה כמובן (סטטיסטית) עניין של "איכות מול כמות"? "ילדים זה שמחה", ללא ספק... אבל כמו כל דבר טוב, זה גם עניין של איזון ויותר זה לא תמיד יותר טוב. אגב, אני כותב פה על ריבוי אבל אני מהווה דוגמה שלילית ביותר בנושא... כרווק+0 אני, לצערי עדיין, סוג של כישלון מהדהד בתחום הזה. ממש כך. זה לא שאני לא רוצה או לא רציתי ילדים משלי, אני רוצה (ואסתפק בשניים) אבל צריך רווקה פנויה ובעיקר מתאימה לזה...

נחזור ל"איכות מול כמות". אורגניזמים, כולל בני האדם, לכאורה "שואפים להפיץ כמה שיותר את הגנים שלהם", או במילים אחרות... מי ששאף (גם שלא במודע, אבל בפועל) והצליח בכך ותורשתו שרדה בהמשך, יהיה לו יותר ייצוג באוכלוסייה ממי שלא. אנחנו צאצאים של דורות שדאגו להתרבות... (העניין מוסבר בצורה יפה למשל בספר "הגן האנוכיי"). 

אבל ייתכן, ככתוב, שאם ההורה "מאמין" באיכות צאצאיו, אז הוא יראה פחות צורך בהרבה ילדים. "איכות" אפשר להגדיר בכל מיני צורות (וצורות שונות, הן לגיטימיות) אבל רק לצורך הדיון הצר הזה, נדבר על IQ. יש כאן גם נתונים מעניינים:

ראשית, נמצא מתאם גבוה והפוך בין ה-IQ הממוצע של מדינה והריבוי הטבעי שבה, כלומר, בהכללה, ככל שהחברה חכמה יותר (אם IQ הוא מדד לחוכמה..) אז כך עושים בה פחות ילדים, כאילו (הסבר שלי) "מאמינים" שהילדים ישרדו יותר, אבל, שנית וזה יכול להתקשר לטיעון לעיל, לפי זה, סטטיסטית, אנשים עם IQ גבוה יותר, חיים יותר שנים.

ויש גם צד אחר, למשל בסוף הסרטון, החשוב והמעניין, הזה בנושא, בזמן 1:12:17, המרצה (פרופסור אלברט ברטלט ז"ל) שואל את הקהל, כנראה כמעין שאלה רטורית, אם הם יכולים לחשוב על משהו טוב בהקשר של "פיצוץ אוכלוסין"... ובכן, אני דווקא חשבתי על משהו די טריוויאלי: ככל שיש יותר אנשים אז סטטיסטית, יש גם יותר סיכוי שיהיו "גאוני על" בסגנון אלברט איינשטיין ועוד, שאולי יקדמו את האנושות, למשל ימצאו פתרונות למקורות אנרגיה טובים יותר, לבעיות כמו ההתחממות הגלובלית ועוד ועוד.

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

שבוע טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

כרגיל disclaimer, אינני מומחה לזוגיות (במרכאות או שלא.. יש, לטעמי לפחות, לא מעט כאלה שהם במרכאות) אבל יש לי תובנות בנושא (כרווק נטול זוגיות אני קצת כמו סנדלר (סנדלר חובב..) שהולך יחף כשאני מדבר על זוגיות).

נתקלתי בשתי טענות בתקשורת שמאוד לא הסכמתי איתן. לא היתה לי אפשרות להגיב (כמו בטוקבק) אז אני מוצא לנכון לכתוב על זה כאן. טענה אחת הושמעה בתוכנית TV ואחרת הופיעה בכותרת כתבה שהצפיה המלאה בה היתה פתוחה רק למנויים באותו אתר (ואני לא מוצא סיבה מספיק מוצדקת מבחינתי לעשות שם מנוי).

נפתח בטענה הראשונה שלפי זכרוני צוטטה ע"י דובר בתוכנית TV: רוב הנשים, כך נטען, נמשכות למספר מועט של גברים והדבר יוצר תסכול רב אצל גברים שלא מוצאים זוגיות. באופן חשדני/ביקורתי זה נשמע לי פחות דבר מדעי, אלא אולי יותר טיעון שנועד להצדיק ריבוי נשים (פוליגמיה)? האם יש גברים שהם יותר אטרקטיביים מאחרים? מובן מאליו שיש, אבל, לא כל משיכה חד-צדדית הופכת לזוגיות. כפי שציינתי בפוסט הקודם "צריך שניים לטנגו".

ידוע שזוגות נוטים להסתדר ברמת אטרקטיביות (נקודה חשובה בפני עצמה היא מה נחשב אטרקטיבי [1]) דומה (אבל זה לא "כלל ברזל"). בגדול אני מאמין ב"(כמעט)לכל סיר יש מכסה משלו". זה גם מתקשר לטענה השניה שמיד אגיע אליה. זאת ועוד, לא רק בגלל איסור הפוליגמיה, ברוב החברות, נוצרים זוגות ולא שלשות, רביעיות וכד'. יש יתרון לתא משפחתי זוגי על פני אחרים. אפשר גם להוכיח מתמטית שאפשר לסדר זוגות של גבר-אישה כך שיהיה מצב יציב (ע"ע שידוך יציב).

ולטענה השניה: בכותרת הכתבה נטען (במילים שלי, מזכרוני) "נשים מעדיפות גברים גבוהים". אני טוען: לא מדויק, כי, לדעתי, חסרה מילה מאוד חשובה והיא "מהן" כלומר לדעתי: "נשים מעדיפות גברים (ש)גבוהים מהן". על זה אני "בגדול" 'חותם' (למרות שחשוב לסייג... אני גבר ולכן אינני מתיימר או רשאי לדבר בשם נשים, אני מעריך שכך נשים חושבות). גובה בהחלט משחק תפקיד בזוגיות, אבל זה לא נכון שכמה שיותר גבוה, זה יותר טוב... ממש לא. אני מכיר מקרוב כמה גברים (סטרייטים) גבוהים ונאים שהם נעדרי זוגיות (אם כבר, להיות בגובה ממוצע (ואולי -מעט- מעליו) מהווה יתרון בבחירת בת-זוג).

כמו שכבר כתבתי כאן בערך "אלף" פעמים (וזה שחוזרים על משהו, כמובן לא הופך אותו בהכרח לנכון, אבל מההתרשמות שלי בפועל, במקרה זה, זה די נכון) כמצויין במחקר שמוזכר כאן, זוגות נוטים להסתדר (גם זה לא "כלל ברזל". יש יוצאים מהכלל) כך שהגבר גבוה מהאישה באחוז מסויים (משהו בין 7 ל 10 אחוז. שם מצוין 9%). גובה, כמו תכונות נוספות, למשל IQ, מתפלג נורמלית, מה שמכונה "עקומת הפעמון" וסביר שהאחוז הנ"ל הוא בערך הפרש הגובה הממוצע בין גברים לנשים.

לכן לגבר נמוך משמעותית מהממוצע תהיה, לכאורה, בעיה, פשוט כי תהיינה מעט נשים שהן נמוכות ממנו (נמוכות, כבאחוז כנ"ל). "מעט" לא אומר שלא תהיינה ואכן אני מכיר אישית גברים מאוד נמוכים שמצאו זוגיות והקימו משפחות עם ילדים משלהם, אבל לקח להם שנים רבות למצוא בת-זוג מתאימה (היום, בעידן הלכאורה מקוון ומקושר זה אמור להיות קל יותר). אם כי בקצוות של ההתפלגות, כפי שמוזכר בכתבה לעיל, ייתכן שדווקא תהיה העדפה שונה ממה שקורה ברובה/מרכזה (כלומר שאישה נמוכה תעדיף דווקא גבר גבוה מאוד ואישה גבוהה מאוד תעדיף דווקא גבר נמוך, אולי כדי שהדור הבא המשותף שלהם יתקרב לממוצע ולא ישאר לכאורה בקצוות (קצוות => פחות אפשרויות למציאת זוגיות)).

גובה הוא גם עניין גיאוגרפי, כפי שכתבתי בפוסט "גובה וקווי רוחב". אני בהחלט בעמדת נחיתות (תרתי משמע?) כשמדובר על גובה בארצנו הקטנטונת (שהיא קצת יוצאת דופן במה שקשור לגובה ולקו הרוחב). אז הנה עוד "טיעון להגנתי" בעניין רווקותי... (למרות שזה יכול להיחשב כתירוץ, כי העולם גדול ויש אפשרויות גם בחו"ל).

[1] - בעניין האטרקטיביות (להלן "יופי") אני נוהג להבחין בין 2 רכיבי יופי: "אובייקטיבי" ו-"סובייקטיבי". האובייקטיבי הוא בד"כ הממוצע (ע"ע יופי כממוצע). דוגמאות: סימטריה, גיל צעיר. הסובייקטיבי נובע מתכונות (מולדות או אחרת) של האדם הספציפי, לדוגמה אדם אחד יחשוב ששיער כהה יפה, אחר יחשוב שבהיר יפה. האובייקטיבי הוא מעין "חוכמת ההמון" שכזו, הסובייקטיבי הוא ברמת ההעדפה האישית.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

כשכתבתי כעת את הכותרת לפוסט, הקשתי בטעות ע' במקום י'... וזה כאילו התקשר לי עם "בעייתי"... ("חינוך בעייתי" במקום "חינוך ביתי") אבל אני מאלה שחושבים שיש יתרון לחינוך ביתי וכוונתי קודם כל לגיל הרך.

כרגיל, כמה הערות/הסתייגויות, לא למדתי חינוך או פסיכולוגיה והכי "גרוע" לצערי, גם אינני אב כלומר אין לי ניסיון בגידול ילדים (חיפשתי ואני מחפש בת-זוג, אבל "צריך שניים לטנגו" ובנות ישראל (לפחות כאלה כמו שאני מחפש) כמו שכבר כתבתי בעבר, "קשות ומקשות" שלא לצורך(?) או ששוב "הפוסל במומו פוסל"(?)) אבל יש לי קצת ניסיון כתלמיד/ילד, כאדם שחי בחברה אנושית וגם קצת הגיון. אני מבין את הדברים לבד, למרות שיש מחקרים כמו זה (שמדברים גם על ילדים בגיל בוגר יותר) שטוענים דברים דומים.

חשבתי על הנושא בעקבות "אין ספור" כתבות (דוגמאות לכתבות אחדות מתוך רבות: אחת, שתיים, שלוש) על מקרי התעללות בילדים קטנים שארעו במסגרות כמו גני ילדים. מן הסתם הנושא מורכב. זה מתקשר למרקם החברתי, לערכיו ואף לכלכלה. עוד הסתייגות: לא כל ההורים הם הורים טובים, בקצוות יש, לצערנו, גם מקרים של התעללות של הורים בילדיהם.

איך זה קשור לכלכלה? די פשוט: אם הילד נשאר בבית, נניח עם הורה (בניסוח PC, ברמה הפרקטית זה אומר ברוב המקרים (לא בהכרח כולם) שהאם נשארת בבית) אז הורה כנ"ל, לכאורה, לא עובד. העולם דווקא התקדם קצת בעקבות הקורונה ליותר עבודה מהבית ("עבודה מרחוק") אבל לא את כל העבודות ניתן לבצע בצורה הזו. אז אם יותר אמהות תישארנה בבית, ייתכן שזה ישפיע על שוק העבודה ועל הכלכלה.

אני לא מתיימר לומר לאחרים/ות מה נכון או טוב במקרה הזה, אבל יש לי השקפה משלי: אני מעדיף שאם יהיו לי ילדים, אז שהם יגדלו עם אמא בבית וכמה שפחות עם אלטרנטיבות (מעונות יום, גני ילדים וכד') לזה. בעניין החיברות, שהוא בהחלט דבר חשוב, אפשר לעשות זאת כשהילד כבר מספיק בוגר ולא חסר ישע או באופן יזום ללא קשר למסגרת.

יש כאן, כמו ביחסים בין אנשים בכלל, אגואיזם מסויים בפעולה (ע"ע "הגן האנוכיי"). לדעתי, אם או אב לילדים רוצים את טובתו/ה של הילד/ה/ים/ות שלהם יותר ממישהי (שוב, בד"כ זו מישהי) שעושה זאת כעבודה בשכר. כמובן שבכל מקרה, אין שום הצדקה ליחס מתעלל בילד חסר ישע (או לא חסר ישע) אבל עובדתית, לצערנו, זה קורה.

נחזור שוב לעניין הכלכלי, אפשר לטעון שביוקר המחיה הנוכחי חייבים שני בני הזוג לעבוד. יש כאן לדעתי מעין "מעגל קסמים" שכזה. ברגע ששני בני הזוג עובדים, כוח הקניה שלהם גדל ואם רוב הזוגות נוהגים כך, אז המחירים מתאימים את עצמם לכוח הקניה הנ"ל (התייקרות. יש גם קשר לאחוז ריבוי האוכלוסיה ומשאבי טבע מוגבלים) ואז משפחה בה האישה בוחרת להשאר בבית, עלולה להימצא בעמדת נחיתות מבחינה כלכלית (העניין מוזכר בסירטון הישן והדי ארוך (כשעה) הזה).

זה אספקט אחד של הנושא, אספקט אחר הוא הרצון של ההורה (שוב, ברוב המקרים זו האם) לפתח קריירה משלו/ה. אני לא חושב שאפשר או צריך "להכריח" מישהי להישאר בבית עם הילדים (זה צריך להיות האינטרס, ההעדפה הטבעית והרצון החופשי של הבחורה להעדיף להישאר בבית עם הילדים/ות). 

אז שוב, אין כאן ניסיון לומר לאחרים/ות כיצד לנהוג, אני מציג את תפיסת עולמי וסדר עדיפויות מסויים. חשוב לי יותר, מרווח של עוד X שקלים לתא המשפחתי, שאם יהיו לי ילדים אז שהם יגדלו בסביבה טבעית עם תשומת לב מספקת ולא שאצטרך לשלם למישהו/י זר שיעשה זאת. הכוונה, ככתוב, בעיקר לתקופת הגיל הרך.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].