עוד לא נשוי

תזכורת: הבלוג יסגר ב-15.12.2025.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

אקדים ואציין, שאינני מבין מספיק בדמוגרפיה, אני רק כותב על נתונים סלקטיביים שנחשפתי להם ואני מנסה לחבר אותם לתובנות או השערות שלי. לא יותר ולא פחות. אין כאן ועכשיו דיון מדעי ממש. רק הסתכלות שלי על המצב הנוכחי.

אני חושב שחלק גדול מבעיות העולם וגם ישראל קשור לריבוי הטבעי. בישראל יש כבר בפועל "פיצוץ אוכלוסין".
בעיות העולם - למשל ההתחממות הגלובלית (קשורה ישירות לכמות הייצור, הרכבים, הטיסות וכו' שנובעים מגודל אוכלוסיית העולם).
בעיות בישראל - הפקקים בכבישים, מחירי הדיור, צפיפות בכיתות ולהבדיל בבתי חולים ועוד ועוד (וכן.. אני יודע שאפשר להסביר תופעות כנ"ל גם בדרכים אחרות, למשל שלא סללו מספיק כבישים... רק שוכחים שיש הרבה צרכים מתחרים ושהשטח ומשאבים אחרים מוגבלים).

ישראל במקום הראשון (והלא בהכרח מכובד, לעניות דעתי) במספר הילדים לאישה ב-OECD. אם כי אפשר לנסות להסביר את זה. למשל אנחנו, היהודים, מיעוט בסביבה עוינת ולכמות יש כאן משמעות. בנוסף יש את הצווי "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית, א', כ"ח) אבל... זה היה נכון כשהארץ הייתה ריקה... ולא היו פקקים באיילון...

פעם, גם היה הגיון מסוים בלהוליד הרבה ילדים, כי תמותת התינוקות הייתה גבוהה ולא כל אלה שהגיעו לבגרות שרדו, מסיבות שונות. עם התפתחות הרפואה, הסניטציה והטכנולוגיה המצב השתנה. אוכלוסיית העולם גדלה וגדלה... במציאות שלנו, ע"פ כדור הארץ, אין דבר שיכול לגדול לאינסוף... אינסוף קיים, כנראה, רק כמושג מתמטי-תיאורטי, כנראה לא ברמה הפרקטית.

למעשה לטבע יש "חוכמה" (עם או בלי מרכאות) משלו... והוא דואג לאיזונים. למשל כמעט בכל אוכלוסיות העולם נולדים בערך 105 (פלוס-מינוס...) בנים על כל 100 בנות. זה לא במקרה. בדומה, כשאוכלוסייה "מתרבה בלי סוף" הטבע יאזן את זה בדרך כלשהי ולא ייתן לזה להמשיך. אני חושב שהילודה הנמוכה שיש היום באירופה, יפן, קוריאה הדרומית ואולי עוד היא לא מקרית. היא מגיעה אחרי תקופה ארוכה, במאות עברו, שהאוכלוסייה שם גדלה וגדלה וגדלה... לעניות דעתי, אפשר ללמוד הרבה מהניסויים במכרסמים שעשה המדען הזה במאה הקודמת (ראו למשל סרטון על הניסוי המפורסם שלו "Universe 25").

ואכן, אוכלוסיית העולם כבר לא מתרבה "בלי חשבון". מתישהו בשנות השישים של המאה הקודמת קצב הגידול החל לרדת. האוכלוסייה עדיין ממשיכה לגדול. לפי תחזיות שמצאתי, באזור שנת 2085 אוכלוסיית העולם תגיע לשיא ומשם כנראה תתחיל להצטמצם.

יכולה להישאל השאלה: האם יש בסוגיית מספר הילדים שיש לזוג הורים, בהכללה כמובן (סטטיסטית) עניין של "איכות מול כמות"? "ילדים זה שמחה", ללא ספק... אבל כמו כל דבר טוב, זה גם עניין של איזון ויותר זה לא תמיד יותר טוב. אגב, אני כותב פה על ריבוי אבל אני מהווה דוגמה שלילית ביותר בנושא... כרווק+0 אני, לצערי עדיין, סוג של כישלון מהדהד בתחום הזה. ממש כך. זה לא שאני לא רוצה או לא רציתי ילדים משלי, אני רוצה (ואסתפק בשניים) אבל צריך רווקה פנויה ובעיקר מתאימה לזה...

נחזור ל"איכות מול כמות". אורגניזמים, כולל בני האדם, לכאורה "שואפים להפיץ כמה שיותר את הגנים שלהם", או במילים אחרות... מי ששאף (גם שלא במודע, אבל בפועל) והצליח בכך ותורשתו שרדה בהמשך, יהיה לו יותר ייצוג באוכלוסייה ממי שלא. אנחנו צאצאים של דורות שדאגו להתרבות... (העניין מוסבר בצורה יפה למשל בספר "הגן האנוכיי"). 

אבל ייתכן, ככתוב, שאם ההורה "מאמין" באיכות צאצאיו, אז הוא יראה פחות צורך בהרבה ילדים. "איכות" אפשר להגדיר בכל מיני צורות (וצורות שונות, הן לגיטימיות) אבל רק לצורך הדיון הצר הזה, נדבר על IQ. יש כאן גם נתונים מעניינים:

ראשית, נמצא מתאם גבוה והפוך בין ה-IQ הממוצע של מדינה והריבוי הטבעי שבה, כלומר, בהכללה, ככל שהחברה חכמה יותר (אם IQ הוא מדד לחוכמה..) אז כך עושים בה פחות ילדים, כאילו (הסבר שלי) "מאמינים" שהילדים ישרדו יותר, אבל, שנית וזה יכול להתקשר לטיעון לעיל, לפי זה, סטטיסטית, אנשים עם IQ גבוה יותר, חיים יותר שנים.

ויש גם צד אחר, למשל בסוף הסרטון, החשוב והמעניין, הזה בנושא, בזמן 1:12:17, המרצה (פרופסור אלברט ברטלט ז"ל) שואל את הקהל, כנראה כמעין שאלה רטורית, אם הם יכולים לחשוב על משהו טוב בהקשר של "פיצוץ אוכלוסין"... ובכן, אני דווקא חשבתי על משהו די טריוויאלי: ככל שיש יותר אנשים אז סטטיסטית, יש גם יותר סיכוי שיהיו "גאוני על" בסגנון אלברט איינשטיין ועוד, שאולי יקדמו את האנושות, למשל ימצאו פתרונות למקורות אנרגיה טובים יותר, לבעיות כמו ההתחממות הגלובלית ועוד ועוד.

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

שבוע טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי (עדיין בבניה...) כאן: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

מישהו שסיפרתי לו פעם על העדפות מבנה הגוף שלי אצל בת-זוג (אני לא משתף בזה את כל מכריי... למרות שכאן אני מאוד פומבי בנושא) שאל אותי: "אם היית יכול, באיזו דרך קסם, לשנות את ההעדפה שלך לחזה מאוד גדול אצל בחורה (וכו') כך שתימשך ליותר בחורות (למשל גם לכאלה עם חזה קטן יותר) ובכך אולי להגדיל הסיכוי למצוא בת-זוג, האם היית מוכן לכך?"

עניתי לו בקצרה...: "לא". זה חלק ממני. אני לא יודע אם זה טבוע ב-DNA או לא (ניחוש: כן) אבל משיכה היא לא דבר שהייתי רוצה לשנות סתם כך, גם כשאני משלם את המחיר שקשה לי למצוא בנות-זוג שבאמת אני נמשך אליהן (בין היתר, ככתוב, עם חזה מאוד גדול).

אני חושב שבאותה קטגוריה של אינסטינקטים נמצאת גם "הפסיביות הנשית". אדגים למה כוונתי: תארו לכם שבמקום היותי גבר, הייתי אישה שמפרסמת בבלוג שהיא מחפשת בן-זוג... אני מנחש שהייתי מקבל לפחות (!!) פניה אחת בחודש ואני בכוונה ממעיט... כשבפועל במשך +18 השנה שהבלוג קיים פנו אלי מספר מועט ביותר של בחורות.

חלקן בכלל לא בחורות... (למשל גבר שהתחזה לבחורה). חלקן לא מתאימות בכלל (במראה למשל) ועוד. "הפסיביות הנשית", כפי שהסברתי בעבר, לא מתבטאת בכך שנשים לא מתאמצות למצא זוגיות (כשאני כותב "הן" מן הסתם אני מכליל... כוונתי, להערכתי הלא-מומחית בנושא, לרוב הנשים. אולי 80% אולי יותר, אולי מעט פחות, אבל ייתכן שהאחוז גבוה בהרבה אצל נשים שלהגדרתי הן היותר נשיות בספקטרום הנשי). נשים, כנראה, מתאמצות בדרכים אחרות. למשל בהקפדה על מראה שימשוך גברים. זה קורה לא בהכרח ברמה מודעת, לכן ככותרת הפוסט, אולי כאינסטינקט. 

למשל נשים משקיעות זמן ומשאבים (הרבה יותר מגברים) בלבוש, איפור, בגדים ובשמים. בחוגי דיאטה למשל (בהם יצא לי להיות בעבר) 95% (לעיתים יותר...) הן נשים (גם אם נתייחס לעובדה שלנשים באופן טבעי יש יותר אחוזי שומן בגוף ונטייה להשמנה למשל לאחר או תוך כדי הריון, עדיין גברים, כך נראה לפחות, פחות מתאמצים לרדת במשקל).

זה קצת הזכיר לי את הסירטון הזה, בדבר "היפוך התפקידים" של גברים ונשים.

יש מי שחושבים שהאדם המציא את עולם התיכנות... אבל הטבע (/בורא עולם) הקדים אותנו במיליארדי שנים. אפרופו DNA, שהזכרתי לעיל, הוא בעצם "תוכנית 'מחשב'" בשפת ה"CGAT" ("בסיסים נוקלאוטידיים"). אם היתה לי הזדמנות לשלוח "אימייל" למי שיוצרים את הגירסאות הבאות... הייתי מעלה כמה הצעות... ראשית, להגדיל את מספר הנשים באוכלוסיה עם מראה כמו שאני נמשך אליו... למשל (גם) חזה מאוד גדול (רק טבעי, מן הסתם).

אבל שנית, אפרופו ה"פסיביות הנשית" שהזכרתי לעיל, הייתי מבקש מ"כותבי הקוד" לשנות, לפחות לבחורות כנ"ל, את האופי הפסיבי לכאורה... כלומר לא הייתי מצפה שבחורה "תקפוץ" על גבר... אבל כן שתהא מוכנה לענות ל"מודעת חיפוש" כמו שאני מפרסם כבר, ככתוב, +18 שנה ומקבל בחזרה רק "דממת אלחוט" (וכן... אני יודע שגם הגיל שלי עלול להיות מחסום תודעתי... אבל אם לא מנסים, לא יודעים באמת, אז זה לא ממש תירוץ לחוסר ההיענות).

אבל לא רק "הריצפה עקומה" ייתכן שגם הרקדן צריך ללמוד לרקוד... ייתכן שהייתי מבקש לשנות בי את הגנים של הביישנות...
 

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

המשך יום טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

כרגיל disclaimer, אינני מומחה לזוגיות (במרכאות או שלא.. יש, לטעמי לפחות, לא מעט כאלה שהם במרכאות) אבל יש לי תובנות בנושא (כרווק נטול זוגיות אני קצת כמו סנדלר (סנדלר חובב..) שהולך יחף כשאני מדבר על זוגיות).

נתקלתי בשתי טענות בתקשורת שמאוד לא הסכמתי איתן. לא היתה לי אפשרות להגיב (כמו בטוקבק) אז אני מוצא לנכון לכתוב על זה כאן. טענה אחת הושמעה בתוכנית TV ואחרת הופיעה בכותרת כתבה שהצפיה המלאה בה היתה פתוחה רק למנויים באותו אתר (ואני לא מוצא סיבה מספיק מוצדקת מבחינתי לעשות שם מנוי).

נפתח בטענה הראשונה שלפי זכרוני צוטטה ע"י דובר בתוכנית TV: רוב הנשים, כך נטען, נמשכות למספר מועט של גברים והדבר יוצר תסכול רב אצל גברים שלא מוצאים זוגיות. באופן חשדני/ביקורתי זה נשמע לי פחות דבר מדעי, אלא אולי יותר טיעון שנועד להצדיק ריבוי נשים (פוליגמיה)? האם יש גברים שהם יותר אטרקטיביים מאחרים? מובן מאליו שיש, אבל, לא כל משיכה חד-צדדית הופכת לזוגיות. כפי שציינתי בפוסט הקודם "צריך שניים לטנגו".

ידוע שזוגות נוטים להסתדר ברמת אטרקטיביות (נקודה חשובה בפני עצמה היא מה נחשב אטרקטיבי [1]) דומה (אבל זה לא "כלל ברזל"). בגדול אני מאמין ב"(כמעט)לכל סיר יש מכסה משלו". זה גם מתקשר לטענה השניה שמיד אגיע אליה. זאת ועוד, לא רק בגלל איסור הפוליגמיה, ברוב החברות, נוצרים זוגות ולא שלשות, רביעיות וכד'. יש יתרון לתא משפחתי זוגי על פני אחרים. אפשר גם להוכיח מתמטית שאפשר לסדר זוגות של גבר-אישה כך שיהיה מצב יציב (ע"ע שידוך יציב).

ולטענה השניה: בכותרת הכתבה נטען (במילים שלי, מזכרוני) "נשים מעדיפות גברים גבוהים". אני טוען: לא מדויק, כי, לדעתי, חסרה מילה מאוד חשובה והיא "מהן" כלומר לדעתי: "נשים מעדיפות גברים (ש)גבוהים מהן". על זה אני "בגדול" 'חותם' (למרות שחשוב לסייג... אני גבר ולכן אינני מתיימר או רשאי לדבר בשם נשים, אני מעריך שכך נשים חושבות). גובה בהחלט משחק תפקיד בזוגיות, אבל זה לא נכון שכמה שיותר גבוה, זה יותר טוב... ממש לא. אני מכיר מקרוב כמה גברים (סטרייטים) גבוהים ונאים שהם נעדרי זוגיות (אם כבר, להיות בגובה ממוצע (ואולי -מעט- מעליו) מהווה יתרון בבחירת בת-זוג).

כמו שכבר כתבתי כאן בערך "אלף" פעמים (וזה שחוזרים על משהו, כמובן לא הופך אותו בהכרח לנכון, אבל מההתרשמות שלי בפועל, במקרה זה, זה די נכון) כמצויין במחקר שמוזכר כאן, זוגות נוטים להסתדר (גם זה לא "כלל ברזל". יש יוצאים מהכלל) כך שהגבר גבוה מהאישה באחוז מסויים (משהו בין 7 ל 10 אחוז. שם מצוין 9%). גובה, כמו תכונות נוספות, למשל IQ, מתפלג נורמלית, מה שמכונה "עקומת הפעמון" וסביר שהאחוז הנ"ל הוא בערך הפרש הגובה הממוצע בין גברים לנשים.

לכן לגבר נמוך משמעותית מהממוצע תהיה, לכאורה, בעיה, פשוט כי תהיינה מעט נשים שהן נמוכות ממנו (נמוכות, כבאחוז כנ"ל). "מעט" לא אומר שלא תהיינה ואכן אני מכיר אישית גברים מאוד נמוכים שמצאו זוגיות והקימו משפחות עם ילדים משלהם, אבל לקח להם שנים רבות למצוא בת-זוג מתאימה (היום, בעידן הלכאורה מקוון ומקושר זה אמור להיות קל יותר). אם כי בקצוות של ההתפלגות, כפי שמוזכר בכתבה לעיל, ייתכן שדווקא תהיה העדפה שונה ממה שקורה ברובה/מרכזה (כלומר שאישה נמוכה תעדיף דווקא גבר גבוה מאוד ואישה גבוהה מאוד תעדיף דווקא גבר נמוך, אולי כדי שהדור הבא המשותף שלהם יתקרב לממוצע ולא ישאר לכאורה בקצוות (קצוות => פחות אפשרויות למציאת זוגיות)).

גובה הוא גם עניין גיאוגרפי, כפי שכתבתי בפוסט "גובה וקווי רוחב". אני בהחלט בעמדת נחיתות (תרתי משמע?) כשמדובר על גובה בארצנו הקטנטונת (שהיא קצת יוצאת דופן במה שקשור לגובה ולקו הרוחב). אז הנה עוד "טיעון להגנתי" בעניין רווקותי... (למרות שזה יכול להיחשב כתירוץ, כי העולם גדול ויש אפשרויות גם בחו"ל).

[1] - בעניין האטרקטיביות (להלן "יופי") אני נוהג להבחין בין 2 רכיבי יופי: "אובייקטיבי" ו-"סובייקטיבי". האובייקטיבי הוא בד"כ הממוצע (ע"ע יופי כממוצע). דוגמאות: סימטריה, גיל צעיר. הסובייקטיבי נובע מתכונות (מולדות או אחרת) של האדם הספציפי, לדוגמה אדם אחד יחשוב ששיער כהה יפה, אחר יחשוב שבהיר יפה. האובייקטיבי הוא מעין "חוכמת ההמון" שכזו, הסובייקטיבי הוא ברמת ההעדפה האישית.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

"2" על שום שכבר כתבתי על זה כאן ו-"?" בגלל שלפי הקישור לעיל (וגם מזכרוני) כבר כתבתי על זה אף לפני הנ"ל. גם אם אני ממחזר, זה לדעתי נושא מעניין וראוי לדיון. לא נתקלתי בשום מקום במרשתת או אחרת במישהו/י שטען משהו דומה.

הכוונה לשילוב של כמה הדברים שאנחנו אוכלים, קרובים לנו גנטית וכמה הם בריאים לנו לפי זה.

כרגיל אקדים ואציין שזה מבחינתי דיון תיאורטי בלבד! לא למדתי רפואה או מדעי התזונה, אינני חוקר בנושא וההבנה שלי בתחומים האלה היא די מוגבלת! כך שאינני רשאי ואינני מתכוון כאן לייעץ. אין לראות בכתוב משום משהו מבוסס מדעית ובכל מקרה מי שרוצה לעשות שינוי תזונתי כדאי שיפנה או תיפנה לגורם מקצועי ומוסמך ושיקבל או שתקבל ייעוץ ממנו/ה (כל אדם יכול להיות שונה ועם צרכים ספציפיים לו/ה).

באופן גס וכללי(!): התיאוריה שלי (כתבתי "שלי", כי כאמור לא נתקלתי בטיעון דומה) טוענת שככל שמשהו שאנחנו אוכלים קרוב לנו גנטית, כך כנראה הוא פחות בריא לנו, אבל זה לא בהכרח לגמרי מדוייק או נכון, כלומר ייתכן שזו לא בהכרח "פונקציה לינארית" (קווית).

המחשבה עלתה בי לראשונה, לפני כמה שנים, כששמעתי על התזונה של אנשים שחיים בBlue Zones. אנשים שידועים באריכות ימים מופלגת (באזור ה+100) שאוכלים בעיקר מזון צימחוני (הם לא נמנעים לגמרי מתזונה מהחי, למשל הם עשויים לצרוך דגים ועוד מוצרים מהחי). היום (וכבר שנים) גם מדברים הרבה על תזונה ים תיכונית שמונעת מחלות שונות שגם היא מבוססת בעיקר על דגנים מלאים, קיטניות, אגוזים, ירקות, פירות, דגים, שמן זית ועוד (כלומר ברובה היא צמחונית).

עוד שתי נקודות שגרמו לי לחשוב על כך היו:

1. זה שבשר אדום נחשב לפחות בריא אם הוא נצרך בכמויות גבוהות (מאריכי הימים לעיל אוכלים מידי פעם בשר אדום (ויטמין B12, ברזל ועוד), אבל כזה שניצוד באופן טבעי, שלא מעובד וגם זה לעיתים רחוקות)

2. האיסור בתורה על אכילת חזיר.

למי שלא מכיר/יודע: לכל האורגניזמים, על-פני כדור הארץ, יש מקור משותף: מולקולות הDNA - גם צמחים וגם בעלי חיים בנויים מאותן אבני יסוד. הנה רשימה של כמה אורגניזמים ומידת הקירבה (או אם תרצו בדומה, המרחק) הגנטית שלהם אלינו (מצאתי מקורות שונים במרשתת, למשל זה):

חזיר - 98%

פרה - 80%

דג זברה - 73%

תרנגולת - 65%

בננה - 60%

כרוב - 45%

תפוח - 40% ("...An apple a day")

הדבר היחידי שלא הסתדר לי בין זה לבין משהו אחר ששמעתי לאחרונה הוא שהדג, לכאורה לפחות, קרוב אלינו גנטית יותר מהעוף. לעופות שאנחנו צורכים יש סביבת מחייה דומה יותר לשלנו מאשר לדגים. בסירטון ביוטיוב שמעתי מדען שטוען שהדיאטה הכי בריאה, לפי מחקרים, היא לא כזו שהיא צמחונית בלבד אלא כזו שמשלבת מזון צמחוני ודגים (כנראה בגלל האומגה 3?).

בכל מקרה, אפשר לראות מערכי הקירבה/מרחק הללו, שהרבה ממליצים, בפועל, לאכול מזון רחוק גנטית מאיתנו.

בהנחה שזה נכון, אפשר לנסות לחפש הסברים מדוע זה כך:

- ברמה הפילוסופית: נזכרתי בספר "הגן האנוכיי" שמדבר על אבולוציה, גנטיקה ונושאים קשורים (ספר ישן (במקור 1976, אני קראתי אותו באמצע שנות ה90' של המאה הקודמת) אבל מרתק ושהשפיע עלי רבות. נכון לעכשיו, אחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי) ייתכן שהטבע לא רוצה שנשמיד גנים שדומים לנו, ממש כמו ש"האנוכיות הגנטית" פועלת לשימור גנים דומים, כך למשל הפועלות בכוורת דבורים עובדות במרץ ולא מתרבות בגלל שהן "יודעות" שהמלכה באותה כוורת, שקרובה אליהן גנטית, עושה זאת עבורן. כך גם אֵם, או אב (בכל עולם החי, לא רק בני האדם) דואגים בד"כ קודם כל לצאציהם (שקרובים להם גנטית) יותר מלאחרים/ות. ע"ע "ברירת שארים".

- ברמה היותר פרקטית(?): ייתכן, למשל, שאורגניזמים יותר קרובים לנו, יכולים להכיל יותר פתוגנים (וירוסים, חיידקים ועוד) שעלולים להזיק גם לנו. רק כתזכורת עכשווית (מגיפת הקורונה)... נטען שוירוס הקורונה הגיע לבני האדם מבעלי חיים. נזכרתי גם בוירוס האבולה הקטלני, שנטען שהגיע מקופים (שהם הכי קרובים לנו גנטית מכל בעלי החיים).

"הפחד", גירסה כלית מצויינת לשיר של לילי אלן:

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].