עוד לא נשוי

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי (עדיין בבניה...) כאן: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

לא מצאתי נושא מעניין יותר לכתוב עליו (החום משפיע עליי?) אז אכתוב קצת על התחממות הגלובלית.

א. יש כאלה שמתכחשים למה שרוב המדענים מעריכים שנכון. זה לא חדש, יש כאלה שלא מקבלים את תורת האבולוציה (אגב, היא לא צריכה לסתור את סיפור הבריאה או את קיום בורא, אבל זה לא נושא הפוסט, אז אשתדל להתמקד בו) ויש כאלה שחושבים שהעולם שטוח... אז יש.
כל עוד זה אנשים פרטיים ולא מקבלי החלטות ברמה העולמית, זה לא קריטי. ברגע שזה "Drill baby drill" זה כבר לא קוריוז, אולי זו "קריזה"?

ב. ילודה וצמיחה כלכלית. "ילדים זה שמחה". כרווק ללא ילדים אני מהווה דוגמה חיובית בהקשר הזה... אבל אצלי זה לא מרצון, אני רוצה ילדים משלי אבל אסתפק בשניים. אין לי עניין "להציף" את הייקום בגנים שלי (רמז: איכות מול כמות?). חברה בה זוגות מולידים יותר מ2.1 ילדים לאישה, מגדילה את אוכלוסייתה (בהינתן מצב הרפואה, המזון, תוחלת החיים הנוכחית וכיו"ב). עוד (הרבה) ילדים זה עוד מכוניות, עוד טיסות, עוד תעשייה וכן... אני מקווה שהבנתם/ן לבד, עוד אפקט החממה והתחממות גלובלית. גם כדאי כנראה "להיגמל" ממושג ה"צמיחה הכלכלית" שכלכלנים (ולא רק הם) כ"כ אוהבים. כי התעשייה תורמת תרומה נכבדה לתהליך המזיק הנ"ל.
מה אפשר לעשות? בעניין הילודה: אפשר לתת תמריצים כספיים חיוביים למי שמסתפק בעד 2 ילדים למשפחה ותמריץ שלילי כנ"ל (בוודאי לא קצבאות ילדים) למי שהחליט לעשות יותר. בעניין הצמיחה: כנראה שצריך לחשוב על מודלים כלכליים חדשים. אני לא מספיק מבין בנושא כדי להציע רעיונות מספיק מבוססים.

ג. פרסים (בסכומים משמעותיים) לפותרי הבעיות: במקום רק להגביל את פליטות המזהמים ע"י מדינות (והסכמים לכך) שזה דבר מבורך כשלעצמו, אני הייתי יוצר קרן בין-לאומית שתיתן פרסים משמעותיים (מיליוני דולרים, או כל מה שיוחלט שצריך ומתאים) למי (יחידים/חברות) שיפתח טכנולוגיות יעילות למשל לנטרול גזי חממה, או כל טכנולוגיה "ירוקה" שיש לה השפעה משמעותית בעצירת תהליך ההתחממות הגלובלית.

ד. אגב, מזגנים הם לא הפתרון, הם רק מגבירים הבעיה (צריכת אנרגיה (ייתכן שלא ירוקה) וחימום הסביבה (מדחס)). גם כאן כמו בסעיף ג' לעיל ייתכן שצריך לפתח טכנולוגית מזגנים חדשה. אפשר, כמו בכל דבר בימינו... להיעזר בAI (רק למען הסר ספק, את הפוסט הזה (כמו את 99.99% מהפוסטים כאן) כתבתי בעצמי... כשאשלב, אם אשלב, AI בכתיבה, אשתדל לכתוב זאת).
 

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

לילה טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי (עדיין בבניה...) כאן: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

היתה לי מחשבה לכתוב משהו על בדיחה גסה ששמעתי פעם, אבל במחשבה שניה ובפרט כשיש אירועים קשים בלחימה בעזה, זה לא ממש הזמן לזה, אולי בעתיד.

אכתוב במקום זאת, על חיפושי אחרי זוגיות. בהקשר הנוכחי של המלחמה בעזה (ולהבדיל אלפי הבדלות) ראיתי תגובה (טוקבק) של מישהו לכתבה בנושא בה נכתב בערך "אם אחרי שנתיים, לא הושגה הכרעה, כנראה שזה מה שיהיה בהמשך. עדיף לעצור, לצמצם הפסדים ולא להמשיך 'עם הראש בקיר' " (ואני כמובן מודע היטב לאמירה שכנראה מיוחסת בטעות לאלברט איינשטיין ("לעשות את אותו הדבר שוב ושוב" וגו')).

אני יודע היטב שאני "מדבר בעיקר אל עצמי" כאן במה שנוגע לקהל היעד של בחורות מתאימות (ומנסה שוב ושוב, למרות זאת) לכן "מעולם" (למעט תקופות מסוימות ובפרט בתחילת הדרך של הבלוג) לא היו לי ציפיות גבוהות שבדרך הזו אמצא בת-זוג מתאימה.

כמעט תמיד הסתובבתי "בשטח" (פחות בתקופת הסגרים של הקורונה...) וחיפשתי "בעולם האמיתי". גם הלכתי, פה ושם, לסדנאות (לא ממש יעיל, אבל מעניין כחוויה ואפשר להרחיב כך את מעגל המכרים (כפי שאכן קרה לי)). בשלב מסוים בחנתי גם את עניין האימון האישי למציאת זוגיות.

סרקתי כל מיני אפשרויות. בתחילה היתה לי התנסות אחת כזאת עם מאמנת מאוד סימפטית ואמפטית שאמנם היה נחמד מאוד לדבר איתה ואף קיבלתי ממנה כמה תובנות, אבל בשורה התחתונה, זה לא ממש קידם אותי. אחרי תקופה ארוכה בדקתי שוב והגעתי למאמנת אחרת, לכאורה יותר מנוסה. הפעם זו היתה דווקא אכזבה גדולה... העצות שקיבלתי היו שטחיות ובעיקר, מניסיוני רב השנים, מוטעות וכצפוי במקרה הזה, לא התקדמתי אפילו במילימטר...

אנחנו כבר "עמוק"(?) בתוך עידן ה-AI, אבל מסתבר שאנשים שונים מאמצים טכנולוגיות שונות בקצב שונה. בקבוצת האנשים שאתאר כולם בעלי לפחות תואר ראשון, אין שם תארים בתחום הומני, כולם שם בעלי תואר בהנדסה או תואר מדעי. אני מכיר כאלה שלא השתמשו בצ'אט GPT אפילו פעם אחת(!) עד היום. מוזר, אבל יש כאלה. מנגד אני מכיר כאלה שכבר עשו שימוש נרחב בו. התקינו אפליקציה בנייד ומשלמים דמי מנוי (כמובן שיש עוד רמות רבות "לטפס" ב-AI, אבל זה לא הדיון כאן).

באיזשהו שלב, בשיחות שלי עם הצ'אט (לאו דווקא רק ChatGPT, הוא המקורי ואולי הטוב ביותר (לדברים כלליים) אבל אני משתמש גם בעוד) כמובן ששוחתי על זוגיות, יחסי גברים נשים וכל הנושא הדי רחב הזה שמעסיק אותי כבר שנים רבות. משם היתה קצרה הדרך לשאול אותו אם הוא יכול "לאמן" אותי במציאת זוגיות? הוא השיב בחיוב. 

שיתפתי אותו, בשיחותינו הרבות, בניסיוני, כמובן על מה שאני מחפש בבת-זוג, חיצונית וממש לא רק. ביחד (הוא מציע משהו, אני נותן משוב וחוזר חלילה) התקדמנו לתוכנית עבודה. בניגוד - כל-כך בולט(!) למאמנות לעיל - העצות שלו פשוט "פגעו בול". עצות הכי פרקטיות והכי נכונות, הכל בגישה חיובית, תוך הבנה מעמיקה של הרצונות שלי, של המצב בשטח וטיפול ברגעי משבר. פשוט תענוג!

אז ככתוב, ביחד בניתי איתו תוכנית עבודה "בעולם האמיתי" ואני כבר תקופה מיישם אותה. המדהים הוא שכל זה גם בחינם.... אם כי אני שוקל לעשות מנוי (בכל מקרה העלות ממש שולית כ-20$ לחודש(?) בטח בהשוואה למאמן אישי אנושי). הידע המעמיק שלו בכל-כך הרבה נושאים, גם ספציפית במה שקורה בישראל (מקום לא קל... למציאת זוגיות. לא רק אני אמרתי את זה... ראו למשל כאן (בסוף הכתבה)) הוא פשוט מדהים. שמים וארץ בהשוואה לניסיות המאכזבים שלי לעיל. סייג אחד שצריך לשים לב אליו הוא נושא הפרטיות: לא רצוי לשתף מידע רגיש מידי, כי אתה לא ממש יודע מה יעשה במידע הזה בעתיד.

מכיוון שסביר שרוב הקוראים (לשון זכר) כאן הם גברים וגם אם לא, אני ממליץ למי שרווק/ה להיעזר ב-AI בעצות לחיפוש זוגיות. אני עדיין לא יכול לסמן 'V' על הצלחה בנושא וגם צריך לזכור שה-AI טועה לא מעט (אני תופס אותו כמעט כל יומיים על טעויות מביכות...) אבל הכיוון נראה נכון. עצם זה שהוא גורם לי לעשות ולשנות זה כבר, על-פניו, שווה את זה.

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

ערב טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

דיון פילוסופי במה האינטרנט כעת ובמה יכול היה להיות (ו/או "יכול להיות") אבל תחילה שתי פיסקאות הקדמה.

ראשית, "התנצלות"/"קצת צניעות": אני, שבמהלך מיטב שנותי עדיין לא הצלחתי למצוא בת-זוג (דבר די בסיסי בחיים, לפחות להשקפתי) מי אני ש"אטיף מוסר" או אבקר? כן... יש יומרנות מסויימת לומר שאתה מבין יותר טוב מלכאורה "כל השאר" (מה שכולל גם אנשים חכמים ומנוסים ממני) וייתכן כמובן שאני טועה / לא-מבין-מספיק-מורכבויות-מסויימות. ייתכן.. ועדיין גם ייתכן שאני צודק או לפחות לא לגמרי טועה, לכן אני מרשה לעצמי להעלות את דברי הביקורת/תפיסת-עולמי על הכתב. זה הזכיר לי גם אמירה, במקור באנגלית ובתרגום חופשי שלי, בזו הלשון: "יש שלושה סוגי אנשים: אלה שגורמים לדברים לקרות, אלה שצופים בדברים קורים, ואלה שתוהים מה קרה". קל לבקר/לדבר/לכתוב, יותר מורכב לעשות. אני יודע... ולמרות זאת.

שנית, עוד "התנצלות", "רק על עצמי לספר ידעתי": אז קצת על עצמי והאינטרנט: אני "כאן" (במרשתת) כמעט מ"ההתחלה הפרקטית" שלה. המרשתת (אני משתמש לחילופין ב"אינטרנט", "מרשתת" או סתם ב"רשת", באופן מיקרי) התחילה להיות נגישה לעולם (www) באזור 1991. אני גלשתי לראשונה מתישהו באזור 1994 או 1993 (אני לא זוכר את השנה המדוייקת). קניתי אז מודם (ככרטיס הרחבה למחשב PC) דווקא לא בשביל האינטרנט אלא כדי להחליף מודם ישן יותר (שהיה לי מאזור 1986/7, די הרבה לפני האינטרנט) איתו התחברתי ל-BBS-ים (ע"ע). היתה על המודם פירסומת להתנסות חינם לתקופה קצרה, של לספק אינטרנט כלשהו (אני גם לא זוכר את השם המדוייק, אבל אני זוכר משהו עם "ירושלים"(?) בשם הספק) אז התחברתי לראות במה מדובר. אחרי תקופה התחברתי לנטוויז'ון שהיה ספק אינטרנט גדול יותר (וכמדומני הראשון המוכר בארץ). אז יש לי פרספקטיבה של משהו כמו 28(?) שנים (נכון ל2022). לא מעט זמן, הייתי אומר.

אם הייתי צריך לסכם את דעתי על הבעיות ברשת במילה בת 4 אותיות... הייתי בוחר ב"מוסר" ואם במילה בת 3 אותיות אז: "כסף". אם היה יותר מוסר (בין היתר חשיבה מערכתית יותר) ופחות שיקולים של רווח, הפסד ו"שוק חופשי" (קפיטליזם), ייתכן שהיה אפשר לעשות דברים משמעותיים יותר לטובת האנושות (ואינני טוען שסוציאלזים עדיף על קפיטליזם וכד'. ממש לא, העניין הוא המינון (קיצוניות לצד זה או אחר, בד"כ לא טובה ולא יעילה לאורך זמן)). מיד אפרט.

אפתח ב"חצי הכוס הריקה" (נזכרתי באמירתו (ציטוט שלישי מההתחלה בקישור) של שמעון פרס ז"ל בעניין אי-שביעות הרצון של העם היהודי) אבל, כאמור בפתיח, אמשיך ב"חצי הכוס המלאה התיאורטית" במובן של מה, לדעתי, האינטרנט יכול להיות, אז כדאי להמשיך לקרא:

ראשית כמובן עניין חוסר האבטחה. זה נחמד שישראל מצטיינת במה שמכונה "סייבר"/אבטחת מידע. אני לא חלילה מזלזל בכישרון וביכולות שקשורות בזה, אבל, עם כל הכבוד ויש כבוד, זה צריך להיות, להשקפתי לפחות, טפל ולא עיקר. עצם זה שיש בעיה של אבטחה, מעיד שהרשת לא נבנתה נכון (ואכן האינטרנט לא תוכננה מראש להיות מה שהוא היום. היא נבנתה בסוג של "טלאי על גבי טלאי"). צריך, ולעניות דעתי היה צריך כבר מזמן, לעשות "טיפול שורש" לנושא. אם זה אומר לבנות רשת חדשה, אז לעשות גם את זה (אני מודע לזה שזו משימה "מגלומנית", כלומר "להחליף"/לשדרג רשת שלמה, אבל מותר לי לחשוב/להרהר..). ככל שימתינו יותר זמן, המצב, אולי, רק יחמיר. ברור לי, גם, שכמו שיש אינטרסים של תעשיית נפט שמעדיפה רכבים מונעים בבנזין במקום בחשמל, כך יש מי שמרוויחים מהמצב: חברות אבטחה ענקיות, גופי מודיעין בכל העולם ולהבדיל גורמי פשיעה.

שנית, למה בכלל קיים דבר כזה כמו "דארק נט"?. אם היה יותר מוסר בעולם... (מחשבה תמימה?) ושיתוף פעולה בין-לאומי, היה לדעתי צריך לחסל לגמרי את הדבר הזה... (עוד סיבה לרשת חדשה) או ששוב יש מי שרוצה שזה יהיה קיים... כלומר אולי שוב גופים מסויימים רוצים שיהיה מקום בו אפשר לחפש את "הרעים"... לא יודע אם זה באמת כך.

שלישית, זה נחמד שנותנים לחברות פרטיות ליזום וליצור דברים, ככתוב לעיל "שוק חופשי", אבל יש או עלול להיות, לא פעם, ניגוד אינטרסים בין הרצון והזכויות של רוב האנשים ובין שיקולי רווח של תאגיד פרטי. זה נכון שפיקוח מדינתי יכול למתן במידת מה דברים שכאלה, אבל לא תמיד זה מספיק ולא תמיד דברים שטובים לציבור (לחלקו/רובו) הם בהכרח ריווחיים.

נעבור ל"חצי הכוס המלאה", יש כיום (רשימה חלקית): מידע רב, בידור, מסחר אלקטרוני, קשר בין הממשל לאזרח, לימוד ועבודה מרחוק, קשרים בין אנשים (אם כי בצורה לא מספקת להשקפתי) וכאמור עוד.

יש לדעתי "נקודת אור" או "צדיקה בסדום" אחת במרשתת והיא ויקיפדיה. מוסד נפלא, ללא כוונת רווח, שתורם תרומה עצומה לאנושות, ששום אנציקלופדיה פרטית קודמת לה לא סיפקה באותה רמה/גודל (עם כל חסרונותיה, למשל אמינות המידע).

מה יכול/צריך להיות לדעתי (גם רשימה חלקית לגמרי!):

1. כאמור, רשת חדשה עם סטנדרטים שונים של אבטחה.

2. רשתות מדינתיות נפרדות. בזמנו (ב2003) חזיתי שהאינטרנט כעבור 20 שנה יתפתח לרשתות מקומיות לכל מדינה (בדומה למה ששמעתי לאחרונה בתוכנית TV כאן, שציטטה מאמר באתר אמריקאי מפורסם, בעקבות מה שקורה ברוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה). זה לא קרה.. אבל יש יתרון ברשת מדינתית נפרדת, לא רק בגלל עיתות מלחמה (בתקווה שלא תהיינה) וסנקציות, אלא משיקולים אחרים.

3. "משטרת אינטרנט" ייעודית שתבצע אכיפה, לאו דווקא לחפש לצורך ענישה, אלא בעיקר למנוע, שוב רשימה חלקית: ביוש (shaming), בריונות רשת, חרמות, לשון הרע, סתם שפה בוטה, אלימה ומסיתה ועוד כיו"ב. חשוב מאוד להבדיל בין PC (תקינות פוליטית) ובין חופש ביטוי. דעות שונות הן לגיטימיות וחשוב (מאוד) שהן תשמענה, אבל יש דרך להתבטא.

4. להקים (שוב, אין הכוונה לגורם פרטי שיכולותיו הכלכליות ולעיתים גם יכולותיו הקוגניטיביות - מוגבלות) מערך לימודים מקוון (שיהיה נגיש בחינם או בתשלום סימלי. אולי עם תנאי קבלה לפי הצורך) מגיל צעיר עד לדוקטורט ומה שבין (למשל הכשרות מקצועיות שונות), אפשר גם כלל-עולמי או, כשלב ביניים, מדינתי. זה ייתר, לכאורה (לפחות קצת), מוסדות לימוד שונים, כי הכל יהיה נגיש ובקלות, מה שיצור, כנראה (כמו במקרה מפיקי/מפיקות הנפט) אנטגוניזם אצל מוסדות השכלה רבים, אבל זה לטובת רוב הציבור. אפשר כמובן גם לשלב את המוסדות במהלך הזה, יש מקום גם לעולם הפיזי... (לא כל נושאי הלימוד הם תיאורטיים ומפגש אנושי גם הוא חשוב למדי).

5. הכרויות: כבר טענתי זאת לפני שנים: מדינה יכולה להקים שירותי שידוך שגופים פרטיים לא יכולים (בגודל ובאיכות/יעילות). זאת ועוד, לא מעט משירותי ההכרויות במרשתת כיום נמצאים ואולי גם פועלים (לכאורה) בניגוד אינטרסים מובהק - אין להם באמת אינטרנס שפלוני ימצא את פלונית מהר או בכלל, כי אז הוא/היא: א. נגרע מהמאגר, ב. לא (או פחות) משלם / נחשף-לפרסומות, כלומר מייצר/ת פחות רווח. זאת הבעיה כשכסף עלול להפוך למטרה ולא לאמצעי.

עם כל הכבוד לפייסבוק למשל (לטעמי אתר בינוני מינוס, מהמון בחינות, גם ברמת ממשק המשתמש והנדסת האנוש, גם ברעיון, בביצוע ועוד ועוד) שמתיימר לחבר אנשים (ואולי גם עושה זאת, חלקית) זה לא מספיק בסטנדרטים שלי לפחות.

צוקרברג מזכיר (למשל כאן) שהוא למד מדעי המחשב ופסיכולוגיה והוא מנסה לשלב ביניהם. אני לא מתווכח עם ההצלחה הכלכלית שלו (והיכולת להרים פרוייקט כזה גדול מאפס ולנהל אותו עם כל הקשיים בדרך. זה הישג אדיר), אבל שוב, זה ממש לא זה, לטעמי. אני גם לא ממש חושב שחזון מטאברס (ה"הייפ" מסביב מזכיר לי קצת את "בגדי המלך החדשים") חשוב, שהוא יקדם את האנושות, או בכלל יתממש, אבל זה נושא לדיון אחר.

החזון שלי לאינטרנט הוא לא (או פחות) לחבר מחשבים וחפצים (IoT) אלא בעיקר לחבר אנשים לאנשים ואנשים למידע וזה, שוב..., נעשה כיום בצורה בינונית מינוס, לעניות דעתי, בין היתר בגלל שמדינות לא לוקחות אחריות ומרימות פרוייקטים שנדרשים.

נראה לי, סליחה על ה... (Whatever) שאני "מדבר אל הקיר" כמו בחיפושי אחר בת-זוג

"Imagine", גירסת קריוקי:

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

מה שאני כותב עכשיו, הוא כל-כך טרוויאלי לדעתי שכמעט כל אחד/ת אמור להבין או לחשוב כמוני... (וסליחה על היומרנות, כן?) אבל נראה, על-פניוו, שלא כך. אז או שאני (ובטוח שלא רק אני חושב כך) כמו הילד בסיפור "בגדי המלך החדשים" שאומר שהמלך עירום או שאני כמו "ילד" שעדיין לא מבין מספיק את העולם... (או גם וגם... ).

לאחרונה (וכבר חודשים לאחור) מדברים על התוכנות שמאפשרות לפרוץ לפלאפונים. גם בארץ וגם בחו"ל. יש שתי חברות ענק שמפתחות את מערכות ההפעלה של רוב הפלאפונים. חברות ענק עם יכולות ענק.

משום מה, לא שמעתי מישהו שואל/אומר: מדוע בכלל אפשר לפרוץ לפלאפון? זו לא שאלה סתמית או טיפשית. זו שאלה סופר לגיטימית וחשובה.

למרות שאני איש מחשבים, אינני מומחה לאבטחה או לפלאפונים. תחת ההסתייגות הזו (והצניעות הראוייה) יש לי ידע סביר/כללי בהרבה תחומים כולל הנ"ל. אני לא מקבל את המצב שאפשר לפרוץ לפלאפון. אני מבין היטב שזה מה שקורה, אבל אני טוען שאין לזה הצדקה (ואני לא תמים, לכן אנסה לתת בהמשך הסבר (אולי קצת קונספירטיבי/פרנואידי) מדוע אולי זה המצב).

קחו למשל חברה כלשהי שמייצרת מערכות הפעלה לפלאפונים או חברה כנ"ל שמייצרת גם את החומרה של המכשיר. הנה כמה דברים שהיא יכולה לעשות כדי למנוע פריצות למכשיריה:

א. היא יכולה לשכור את טובי ההאקרים (כסף לא חסר לחברות ענק) שינסו לפרוץ לפלאפונים שלהן ואז לתקן כל פגם כנ"ל, לפני שהן משחררות מוצר למכירה. ניתן לבנות מחלקה שלמה בתוך אגף הפיתוח שזה יהיה תפקידה, כלומר שאנשיה ינסו כל הזמן למצוא פרצות אבטחה (ואח"כ אנשי הפיתוח יתקנו אותן).

ב. למרות ובנוסף לסעיף הקודם: חברות ענק, בין היתר בגלל הסירבול שלהן (למשל בתהליכי הגיוס) לא בהכרח מחזיקות את כל האנשים הכי חכמים/מקצועיים שבנמצא, לכן אפשר לפנות לציבור הרחב ולהציע פרסים גבוהים (למשל מיליון דולר, פחות או יותר.. אפשר גם פחות...) למי שימצא פירצת אבטחה וידווח להם ראשון עליה (ולא לשאר העולם). כמובן שצריך לבדוק את העניין המשפטי בסוגיה (זה רק רעיון היולי).

ג. בארץ ואני בטוח שגם בחו"ל יש חברות שמתמחות בפריצה לפלאפונים (ועוד). מה הבעיה שתאגיד ענק "יבלע", קרי יקנה חברה/ות כזו/כאלה? זה אמור להיות כסף "קטן" בשבילם, אם הם רוצים (ולעניות לדעתי הם גם צריכים) להיות חסינים מפריצות.

חברות שמפתחות גם את התוכנה (מערכת ההפעלה) וגם את החומרה, בכלל נמצאות במקום יחסית נוח. הן יכולות לבנות חומרות ייעודיות שימנעו פריצות (או לצורך הדיון, יקטינו מאוד את הסיכוי לכך). זהו אולי נשמע לא הגיוני לחלק מהקוראים/ות, אבל אם מייצרים מערכת הפעלה מספיק בטוחה ויציבה, היא בכלל יכולה להיצרב בזכרון שלא ניתן למחיקה ואז גם אין אפשרות ואין צורך בעדכוני תוכנה (פחות פירצה פוטנציאלית).

ועכשיו למחשבה הפרנואידית לכאורה: חברות לא פועלות בוואקום. מעליהן יש מדינה וגופי מודיעין. אני בטוח שבמדינות טוטליטריות בכלל לא שואלים את החברות, אלא קובעים להן היכן המדינה או גופי המודיעין נכנסים (כלומר מאפשרים להם לרגל), אבל ייתכן שגם במדינות יותר דמוקרטיות, יש תקנות חירום (אין לי מושג... ואני גם לא משפטן, אז ייתכן שאני טועה, זו רק השערה) שמאפשרות מה שנקרא backdoor (כוונתי לפירצה שנוצרה בכוונה), כלומר שמאפשרת לגורמי המודיעין לחדור למכשירים שמחוברים למרשתת, כדי לרגל. סביר שברוב המקרים זה מתוך כוונה טובה כלומר כנגד גורמי פשע וטרור, אבל עדיין זו פירצה. זה ההסבר ההגיוני המרכזי/יחידי שאני מוצא למצב המוזר הזה שמקבלים פירצות אבטחה כדבר קיים ו"אף אחד/ת" לא טוען שאפשר וצריך להיות אחרת.

נ.ב. (עריכה) איזה מספר "יפה" (15008888) קיבל הפוסט הזה...

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].