אז כבר הרבה זמן אני מתכננת לרשום פוסט , רק שלא החלטתי עדיין לאיזה כיוון הוא ילך ולא מצאתי כל כך על מה לכתוב .
קרו הרבה דברים מאז הפוסט האחרון שרשמתי ....הרבה מידיי דברים.
אוחח ... החיים האלה .
כבר כל כך נמאס לי ... כל כך נמאס לי לחטוף מכות כאלה כואבות בלב שלי .
"זה שאני מחייכת לא אומר שטוב לי ... "
זה בול זה .
לא משנה כמה אני יראה לחברה שמסביבי שהכל טוב והכל מצוין ואני שמה עליו "זין" ועל כל הסיפור שקרה מסביבו
אני מגיעה הביתה ואני נשברת .... נשברת נשברת נשברת .
נשברת ממחשבה עליו, נשברת ממחשבה על כל מה קרה , נשברת מהכל .
נשברת מזה שזה תמיד נופל עליי כל החרא הזה.
נשברת בעיקר מזה שאני מרגישה כל כך הרבה דברים , דווקא אליו .
אני לא יודעת איך זה קרה לי דווקא איתו ..... אני כל כך סתומה .
אני בעצמי ידעתי מי הוא ומה הוא , ואני החלטתי בכל זאת למרות כל מה שאמרו אחרים מסביב להמשיך ולהיות איתו ,
ובסופו של דבר המכה לא איחרה להגיע , והיא כל כך כאבה וכל כך כואבת .
לא זכור לי שבכיתי כל כך בגלל מישהו אחרי מור ..
כנראה שהוא באמת הוזיז לי משהו בלב , ולא משהו קטן .
היום ראיתי אותו ... אני לא יודעת איך הצלחתי בכלל להמשיך וללכת ולהראות לו שהוא כלום בשבילי
בזמן שאני מרגישה איך כולי רועדת ונאכלת מבפנים מהמבטים שלו ...
לפעמים בא לי לנסוע מכאן לאיזה חודש , לעיר אחרת , לדודים .
רק לא לראות אותו או לשמוע ממנו .
כל כך קשה לי להיות מחוברת לכל כך הרבה אנשים שמכירים אותו , לעלות כל בוקר מתחנה ליד הבית ספר שלו ...
ללכת לחברה שגרה ליד איפה שהוא נמצא רוב היום רק מהפחד לראות אותו אני מעדיפה להישאר בבית .
איך הוא משפיע עליי כל כך ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
