קשה להבין , איך בן אדם שבמשך תקופה כל כך ארוכה בחיים שלי הייתי בטוחה שאני מכירה אותו ...
הכי מכירה אותו מכולם , משתנה ...
ולא סתם משתנה , הופך למשהו מגעיל , למשהו צבוע ... למשהו שלא הכרתי לפני כן .
אז איך נתחיל ?
נראה לי שמההתחלה .
אני מכירה אותך מכיתה ו' ....
אני מאוהבת בך ... לא אוהב אותך .. גם מכיתה ו' .
הכל התחיל כשהיינו חברים בפעם הראשונה .. אני זוכרת טוב את אותו יום בים .
בטח אתה לא זוכר , אבל לי קשה לשכוח .. אני זוכרת שהיית עם הגלשן ודיברנו ..ומאותו יום הפכנו לזוג .
אני ואתה ... במשך כל החופש הגדול היינו ביחד .
נכון שהיינו עדיין ילדים קטנים , כולה עולים לכיתה ז' , אבל עדיין .. עובדה שעד עכשיו לא יצאת לי מהחיים .
אתה למדת בבית ספר אחר ואני בבית ספר אחר .. אחרי כל יום לימודים אתה היית בא לבית ספר שלי וכך להפך .
באותה תקופה הכרת לי את אסתי בת דודה שלך , שהיא הדבר הכי מדהים שיכולתי להכיר .
בעקבותייך הכרתי עוד 3 אנשים ששינו לי את החיים .
אוראל , דולב וזוהר .. (אולי קצת בעקבות אסתי אבל את אסתי הכרתי בזכותך)
ואז בתחילת כיתה ז' נפרדנו ... חשבתי שאני לא אוהבת אותך יותר ושאני יעביר את זה ... למרות שבאותו יום שנפרדנו
בכיתי .. ולא יצאתי מהחדר.. הייתי כל כך עצובה .
נפרדת ממני בגלל שרצית את חברה שלי , כמה אבסורדי .
מאותו רגע היא נמחקה מבחינתי , לא הסתכלתי עלייה לא דיברתי איתה ולא פניתי אלייה ..
אחרי שנפרדתם היא ביקשה סליחה ... וסלחתי .
אני אחת כזאת שסולחת על הכל מה לעשות ? אבל לא שכחתי לה עד היום .
כל כך העסיק אותי מה קורה ביניכם , מתי אתם רבים מתי אתם משלימים .
בסופו של דבר אתם נפרדתם .
לפעמים דיברנו , לפעמים לא ...
ואז הגיעה תקופה בכיתה ח' שדיברנו מלא .
כל יום וכל היום ... מדברים על הכל .
ואז הבנתי שאני עדיין אוהבת אותך ... שתמיד אהבתי .
לקראת אמצע ח' חזרנו , הייתי כל כך מאושרת .. אבל כל כך .
אף אחד לא יבין את כמות האושר שהייתה לי .
אני זוכרת שאני ועדן נסענו באוטובוס לא זוכרת לאן באותו יום ושסיפרתי לה שאני ואתה חזרנו .. ולא הפסקתי לחייך ולשמוח .
היינו ביחד 11 חודשים ...
לקראת אמצע/סוף ט' נפרדנו .
11 חודשים שאני לא ישכח בחיים שלי ... לא ישכח אף שקיעה , לא ישכח את הים ... לא ישכח נשיקה ,לא ישכח את החופש הגדול , את האוהל של הגלישה שישבנו כולם בחג סוכות , לא ישכח אף חיוך , לא ישכח כשאמרת לי בפעם הראשונה "אני אוהב אותך " מתחת לבית של עדן .
אין ... ה-11 חודשים הכי משמעותיים בחיים שלי .
ושוב ניפרדנו ... ושוב כי חשבת שאת דלוק על מישהי אחרת ....
אוווווווחח מה שעבר עליי באותו יום .
אתה שלחת הודעה לאייסיקיוה השני שלי ועדן הייתה מחוברת משמם ויצא שאמרת לה שאתה רוצה שניפרד וחשבת שזאת אני וזאת היא שסיפרה לי את זה .
ולא הפסקתי לבכות ולא יצאתי מהדיכאון כמה ימים טובים .
ועד שסוף סוף יצאתי מזה ... תמיד סיפרו לי שאמרת עליי ככה ואמרת עליי ככה ושדיברת עליי ...
והייתה תקופה שלא דיברנו ... ואז אחר כך השלמנו .. וחזרנו לעוד חודש וחצי .
ובאמת שאז הבנתי שמה לעשות , אתה האהבה שלי ... האהבה הכי גדולה שלי .
ונשארת בקטגוריה הזאת עד היום .
וגם אז שוב נפרדנו ופגעת בי כל כך .
וזה לא נגמר פה , חזרנו שוב , אני עזבתי בשביל ילד שנתן את החיים שלו בשבילי , שאהב אותי יותר משכל אחד אחר אהב אותי .. עזבתי אותו בשבילך ... כי הבטחת לי שאתה תיהיה שונה ,שלא תפגע בי ...וכרגיל שוב נפרדנו .. רק שהפעם זה בא ממני .
הקדמתי תרופה למכה כמו שאומרים .
חברה טובה אמרה לי שאמרת לה שאתה רוצה להיפרד ממני ..ואני פשוט הקדמתי אותך .
ונכון שנפרדנו ... ולמרות שלא היינו משהו רשמי אחרי זה .
נפגשנו מלא , והתנשקנו והכל .
אין .... אתה פשוט לא מבין כמה אהבתי אותך ..
אולי הבנת שאני אוהבת אותך כל כך הרבה ובגלל זה הרשת לעצמך .. איך לקרוא לזה ? "לשחק" בי ?
שיהיה ... לשחק בי .
אתה לא מבין עד כמה פגעת בי .
אתה היית החיים שלי ... נתתי הכל בשביל שהכל יהיה טוב,שהכל יצליח .
אתה יצאת שוב עם חברה טובה שלי ..שהייתה גם ידידה שלך , ולא הפריע לך להגיד לי את זה .
ואני נאכלתי מבפנים , רציתי למות , למות !
ואתה ידעת שזה מפריע לי .. ולך שום מה זה לא הפריע .. המשכת איתה והכל היה נחמד ונעים .
וכל פעם שראיתי אותך ירד לי הלב , ירד .
ואז נפרדתם ושוב היה משהו בנינו ... ואז שוב הייתה לך חברה .
שאהבת .. שאהבת באמת .
עם כמה ששנאתי אותה .. באמת רציתי שתיהיה מאושר , גם אם זה לא איתי .
והיא נפרדה ממך ,סופו של דבר הגלגל הסתובב .
ועד שהשלמתי עם העובדה שלא תיהיה שלי .
שוב קרה בנינו משהו וביום הולדת 16 שלי , התנשקנו והכל ...
ועד שסופסוף היה לי את האומץ לבוא ולפתוח איתך דברים שבוע אחריי זה ..
העדפת לא להגיד מה אתה מרגיש באמת ולשחק משחקים .
ואני וויתרתי , התעייפתי מכל זה .
אבל ממה הכי נפגעתי ?
במסיבה בראש השנה לא הכרתי אותך .. בהתחלה שיחקת את הקנאי..
"מה את משחקת אותה מבוקשת " , כשאור קרא לי לדבר איתו זה מה שאמרת לי .
ואחר כך כשנכנסנו למסיבה כולם שתית ושתית ... עד שכולך היית שפוך ...
והתנהגת הכי מגעיל שיש .
אם זה פה מכה ושם מכה ופה דיבור מסריח ופה יד על הצוואר ...
וסיימנו את זה באיזשהוא ריב( "מה את עושה פוזות " בתוספת של סוג של חניקה) .
ואתמול .. אתמול בכלל הגעלת אותי ... בחיים לא דיברת אליי ככה , בחיים .
בוקס של צומי ... שלא קיבלת אותו ואחר כך קללות ...
הגעלת אותי כל כך . בחיים לא הכרתי אותך ככה בחיים לא דיברת אליי ככה .
אז עדן יצאה להגנתי ... והלכנו .
ואחר כך קיבלתי ממך הודעה באייסקיו ...
"את שונאת אותי כבר.. את התאכזבת ממני"
יפה שעלית על זה .
תשתנה כבר, אני רוצה את מי שהיית פעם .
את הילד שאהבתי יותר מהכל .
אתה לא מבין כמה את פוגע בי ... כל כך פוגע בי .
אני אוהבת אותך ..... עדיין אוהבת אותך ...
כוסאמק מכיתה ו' !!!!!!
אתה לא מבין את זה ? אתה לא קולט את זה ?
למה אתה חייב להרוס להיות כל כך מגעיל ,
כל כך .. לא יודעת איך לקרוא לזה כבר .
אתה יכול להיות כל כך מאמי כשאתה רוצה , וכל כך דוחה בו זמנית .
אני לא יודעת מה יהיה איתך, באמת שלא ...
איתך ואיתי ....
אתה מתדרדר לי , וזה כואב לי .
אתה פוגע בי שוב , וזה כואב לי עוד יותר ...
וכמה שאני ינסה להתרחק , אתה לא תצא לי מהראש ומהלב
גם אם אני לא ידבר איתך , אני תמיד יתעניין בך .
לא משנה כמה פעמים אמרתי לך שאני אוהבת אותך ..
לפעם הזאת יש את הכי הרבה משעמעות בעיניי , כי פרקתי כאן הכל ..
ממש את הכל .
א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ך !!!!!!
שלך לנצח ,
ליאל .
בחיים שלי לא רשמתי משהו עם כל כך הרבה רגש, עם כל כך הרבה אהבה .
רשמתי את זה ממש עכשיו .
זה יצא לי מהלב ומהרגשות שלי ... מהמחשבות .
הוא לא יוצא לי מהראש ובעיקר מהלב .......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
