אמ סתם ככה ,
אתמול הייתה הופעה של משה פרץ במימונה .
אפשר להגיד שכן , היה ממש נחמד .
אבל היה רגע שנשברתי כל כך .
התחלתי לבכות , בגללו .
אני שונאת להיזכר בו ..
אני שונאת לראות אותו רחוק ממני כשלפני שבוע אני הייתי איתו .
אז סבבה יש לך חברה , קצת יחס ?
חוץ מחיוך וכמה מבטים והערה לחבר שבלי קשר לחיים החליט לרדת על סבא שלי ,
לא היה כלום .
אני שונאת שזה ככה .
כן אני יודעת שאני לא אוהבת אותו כמו פעם .
אבל מה שיש בנינו ישאר לנצח , אני יודעת את זה וגם הוא יודע את זה .
הוא אמר את זה בעצמו ..
"שמעי , ביני לבין ליאל זה לא יגמא אף פעם .. לא משנה מה יקרה , זה לא פרידה סופית "
אתה אומר את זה , ובנתיים יש לך חברה ,
ובנתיים גם לי לפעמים יש מישהו .
וזה בדיוק אותו דבר .
יש לך קשר מרחוק עם בת , ולי היה קשר מרחוק עם בן .
אתה אמרת שהקשר שלי איתו לא יפעל , וזה סתם סטוץ נכון ?
אז למה שלך כן יפעל ? שלך לא סטוץ ?
גם אני והוא היינו נקראים חברים בדיוק כמוך וכמו השרלילה שלך
אז זה כן פעל , עד שאתה הרסת את זה .
אני מצטערת שעשיתי את הטעות הזאת ..
כל כך מצטערת .. אולי הייתי יכולה להתאהב באמת , גם אם הוא גר בכפר סבא .
ועכשיו , אני לא יכולה כבר לחזור אליו כי אני ירגיש מגעילה , מגעילה שהכל קרה .
אנחנו ממשיכים לדבר והכל , אבל זה לא כמו פעם .
ואתה , הכרת מישהי , אתם ביחד , טוב לך אני חושבת ..
ואני שמחה שטוב לך .
רק שהטוב הזה לא יבוא על חשבוני ,
כי שוב יצאת מניאק , כל כך מניאק !
לא בא לך להתשתנות ? להתבגר ?
אתה כמעט בכיתה י'א , אתה מתקרב ל17 !!!!
למה אתה לא חושב על העתיד שלך ?
על דברים שבאמת יעשו לך טוב ..
ולא , אני לא מדברת על להיות איתי , כי אני לא בטוחה שזה מה שיעשה לך טוב .
אני מדברת על העתיד שלך , על החברים שאתה מסתובב איתם ..
איתם בכלל לא יהיה לך עתיד .
לשבת כשיש חופש ולשתות ולעשות שטויות ולצחוק על כל מישהו שמזדמן ,
אפילו עליי על סבא שלי למרות שלא היית שם .
חברים שלך ,
ורק חבר אחד שלך , שבהתחלה כל כך שנאתי אותו יקפוץ ויגן עליי .
לא נמאס לך החיים האלה כבר ?
לי נמאס לראות אותך בתוכם , נמאס לי לחשוב כל יום שישי ,
בטח גם היום הוא ישתה ויעשה שטויות כרגיל .
ולחשוב כל יום , בטח הוא מסתובב איתם בשעות האלה .
וכשאתה אומר לי בלילה מאוחר , ממש מאוחר שאתה יוצא .
לאן כבר יש לך לצאת בשעות האלה ?!
אם לא לשטויות ?
אתה בכלל לא מבין כמה שאתה חשוב לי ,
וברגע שקורה לך משהו אני מתה .
אני לא אוהבת אותך כמו פעם ,
אבל הרגש תמיד נשאר ותמיד ישאר .
אהבה של 4 שנים לא נעלמת סתם ככה ,
היא נשארת תמיד , בזיכרון , בדיבור , בחיוך , בשירים .
וכל כך כואב לי לראות שזה לא אותו אחד שהיה פעם שהיה איתי ,
שהשתנת , ואמרתי לך שהשתנת ..
אז יום אחרי הראת לי שאתה כן יכול להיות אותו אחד ,
אז למה אתה משנה את זה עכשיו ?
למה אתה חוזר להיות מניאק כל פעם מחדש ..?
אני לא מבינה אותך , באמת שלא .
אני רק מבינה ,
שנהייתי ילדה רגישה , כל כך רגישה .
שאם הצלחתי לבכות משיר של משה פרץ ועוד באמצע הופעה ושיש לידי מלא אנשים
שאני הכי לא אחת שמחפשת את הצומי הזה של " מה קרה ? " "למה את בוכה ? "
אני באמת באמת נהייתי רגישה , בכל מה שקשור לאהבה , אלייך במיוחד ולמשפחה שלי .
הייתי צריכה חיבוק ממך באותו רגע , למרות שהיית דיי רחוק ממני .
קיבלתי חיבוק ממישהו אחר בסוף , שגרם לי לחייך ולהיות אופטימית ..
אם יש אנשים שאני צריכה להודות להם על אתמול ,
שניסו לעודד אותי
זה לאסתי - המבט שלך , החיוך שלך , הנשיקה שקיבלתי והחיבוק , החזיקו אותתיי לא לבכות יותר .
לזוהר - תודה על הכל באמת , אני אוהבת אותך כל כך . תודה על הנשיקה שקיבלתי ממך ועל המשפט באייסיקיו " נשבר לי הלב שראיתי אותך ככה "
לשחר - שידעה לעודד אותי , ולהגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון .
ולטל - למרות שהוא לא קורא פה והוא לא יקר פה אף פעם . אתה זה שהביא לי את החיבוק שכל כך הייתי צריכה ואתה ידעת להגיד לי את הדברים שכל כך הייתי צריכה לשמועע !! תודה ממש ממש תודה !!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
