חזור אחרי 7 חודשים את האמת,הנושא שלי להיום זה שליטה עצמאית,
כמה קשה זה להחליט משהו בראש ולבצע אותו בעצם,
אני ממש רוצה להרזות אבל אני אוכל כי זה גורם לי להרגיש יותר טוב,
יש תחושה של סובה (לא בטוח שכותבים ככה),
אבל זה מתחיל מילדות אם הייתי עושה את כל הדברים שאומרים כילד,
אז עכשיו הייתי במצב יותר טוב,
אני הייתי צריך כנראה ללמוד בדרך הקשה,
בו נעשה עדכון קטן על החיים שלי
אני בן 21 עוד מאט משתחרר 5 חודשים בע"ש, סוף סוף,
ג'ובניק אקס קרבי הייתי קרבי במשך שנה בהנדסה קרבית ויצאתי משם על נפשי,
הייתי בחרטות אחרי שיצאתי עדיין לא משלים עם זה לגמרי אבל אני מניח שבשביל מצבי הנפשי זה טוב,
ואני מרגיש הרבה יותר מאז,
אין לי חברה, הייתה לי חברה לפני כ 3 חודשים בערך וזה גם נמשך רק שלושה חודשים, מחפש למרות שאני לא יודע
אם יהיה לי את הכוח להתחייב,
מנוי מכון כושר אבל בזמן האחרון כבר לא הולך באופן כל כך קבוע משום אני עובד כברמן ואין לי כוח יותר מיידי ללכת שזה מאוד חבל
כי ממש עליתי במשקל מאז שהתחלתי לעבוד.
בכללי הייתי אומר שהחיים שלי דיי טובים, חוץ מהעובדה שלאבא יש בעיות בגב והוא לא יכול לעבוד, ואמא שלו סבתא שלי בבית חולים כבר איזה חודש כמאט
והוא כל הזמן מוטרד מזה וחצי מהזמן שלו נמצא איתה, אמא שלי כרגיל כל הזמן עם אחותי.
לאחותי יש פיגור שכלי, אני ממש לא חלק מהחיים שלה, אני בכלל לא חושב עליה, אני אוהב אותה,
אבל קשה לי להחבר איתה, ואני לא יודע אם הקשר שלנו יהיה אי פעם קרוב יותר,
הכוונה שלי שאמא שלי כל הזמן איתה זה שאמא שלי כל הזמן מעירה אותה בבוקר ואמא שלי הולכת איתה כל הזמן לחוגים שלה,
והיום בבוקר אמא שלי ואבא שלי בעיקר אמא היו צריכים לריב איתה על משהו כדאי שהיא תלך לבית ספר,
אני בכלל לא יודע על מה היא רבה איתם, אני קמתי וכבר שמעתי צעקות ובכי שלה, אני כבר לא מתייחס להצגות שלה.
שינוי נושא קטן
אני חושב מפעם לפעם מה היה קורה אם הייתי נולד למשפחה יותר נורמלית, אחות נורמלית שאין לה פיגור שכלי והיא נחמדה וחביבה,
אבא בעל השכלה, שלא כל החיים עבד בתור עובד פשוט והרים על הגב שלו דברים, ובגלל זה הוא נמצא במצב שלו היום,
אני לא מעיז להגיד משהו על אמא שלי...
אולי עדיין הייתי נשאר בקרבי..
עוד שינוי נושא קטן
בזמן האחרון דווקא כן פיתחתי ביטחון עצמי לא קטן, זה בגלל שלושה דברים עיקריים,
קודם כל הזה הצבא שבכלל שינה אותי ופתח לי את העיניים לעולם, דבר שני זה חבר מהצבא בשם גיא
שהראה לי שאתה יכול להגיד מה שאתה ולא צריך לפחד, שחיים פעם אחת, וצריך להיות שמח
דבר שלישי זה העבודה בעבודה יש הרבה אינטראקציה עם בנות ואיכשהו זם עוד יותר מנפח את הביטחון עצמי.
גיא את האמת הוא הסיבה שמצאתי את העובדה, גיא ואבא שלי שאמר לי שאני צריך להתחיל לעבוד ולא כל הזמן ללכת למכון ולצאת עם חברים.
אני משקר הרבה מאוד...הרבה מאוד...כשאני רואה שאני צריך אני משקר מייד.
אני כבר בקושי שולט על זה, אם אני רואה שצריך אני משקר מייד.
טוב אני לא מאמין שמישהו באמת יקרא את זה.
אולי אני יקרא את זה יום אחד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
