קובנה בסטייל

כמה משביזה העובדה שאני מבזבזת כל יום 3 שעות על נסיעה לעבודה

ומצד שני אני מתחילה להנות שם ולהתחבר לחבר'ה ואפילו כבר לא כואב לי הגב מהלשבת על כיסא כ"כ הרבה שעות.

בכל אופן, בינתיים אני לא באמת מחפשת עבודה חדשה..

מחר יש לסבתא יום הולדת 72

אנחנו הולכים אליה כולם לבית החולים כדי להפתיע אותה.

ה-פ-ת-ע-ה-!

כל הדודים שלי יבואו והנכדים והנינים.

בחישוב גס 50 איש מחר יגיעו למחלקה לשיקום המבוגר בתל השומר

וכל אחד מביא כמה דברים ועושים ארוחה בדשא בחוץ.

כפרה עליה נשמה טהורה שלי! היא ממש תתרגש! אני כבר מתרגשת!!!

ובעזרת ה' שנה הבאה נחגוג לה בבית בבריאות טובה.

הגעתי למסקנה שרעות היא הילדה הכי לא החלטית שקיימת בעולם הזה!

כדי שתבינו על מה אני מדברת הנה ציטוטים שלה: "אני מתחילה ללמוד אנגלית באונ' בר אילן באוקטובר...בעצם אני חייבת לעשות משהו כיפי לפניי התואר כי אחרת אני אהיה תקועה עם זה 4 שנים ועוד לא עשיתי משהו כיפי בחיים שלי... אני אטוס לגור בלונדון ואעבוד שם... בעצם אני אלך לעבוד בעגלות בארה"ב ואחסוך כסף ואטייל שם... אמרו לי שלא כדאי לטוס לארה"ב כי הם לא באמת משלמים את מה שהם מבטיחים... אני חייבת למצוא עבודה אחרת נמאס לי מההיכל אני צריכה להרשם לחדר כושר עם בריכה בלי בריכה עם בריכה בלי בריכה עם מוליך בלי מוליך בא לי יוגורט עם סילן ובננה בא לי סנדויץ' פסטרמה אני הולכת לישון אבל אין מצב שאני ישנה כזה מוקדם רוצה לבוא להליכה?"

ואת כל זה רבותי היא החליטה (או שמא עליי לומר לא החליטה) בחצי שעה האחרונה.

מה שכן היא אחות טובה. היא הרבה יותר מעניקה לי מאשר אני לה. הרבה יותר. ממש הרבה יותר. בחיי.

יש מישהו בעבודה שאני חושדת שהוא מתחיל איתי.

הוא לא דתי ויש לו קעקוע על כל זרוע ימין.

מה צריך לעשות כדי הכיר בחורים דתיים בעולם הזה אה?!

(אולי העובדה שאני הולכת עם מכנסיים ומקללת בלי הפסקה היא זאת שהורסת לי? להההה...)

מה עוד?

אה! אין לי שקל על התחת!

אבל ממש!

אני עדיין חייבת לרעות 1000 שקלים חדשים ויפים על המתנה להורים ל30 שנות נישואין. הם היו בחו"ל ואני הגדלתי לי את המינוס. כל אחד וההנאות שלו בחיים

וזהו בינתיים.

זזתי לקרוא את הברכה לפרנסה