וואו.
כמה זמן לא הייתי כאן.
~ ~ ~
לא מזמן הסתכלי על הבלוג שלי,ברפרוף..
וקשה לי לקרוא לבלוג שלי "בלוג"
מזה "בלוג" אחרי הכל?
לי נדמה שבלוג זה קצת יותר מפוסט תמונות וקישוט של הטקסט,
משהו.. קצת מעבר לזה. משהו קצת הרבה מעבר לזה.
ועכשיו , רציתי לשאול שאלה קטנה.
אחרי הכל, יש מליון בלוגים בישרא-בלוג וכולם עוסקים בנושאים שונים
אך ככל שאני מרבה בלגלוש בבלוגים של אנשים שאיני מכירה מחיי היום-יום
אני רואה משהו שחוזר על עצמו די הרבה. פשטות. [לא אמרתי שכולם]
את זה אפשר להוכיח כשמסתכלים מי הם הבלוגים שנמצאים בפעילים,
מי אחרי הכל נמצא בפעילים? בלוג סיפורים על טוקיו-הוטל , במה זה יעזור לכל אחד מאיתנו
אם אנחנו נקים בלוג ונכתוב בו "-מליון שנה אחרי- ביל התעורר בבוקר מרהיב במיוחד וגילה שהוא בת",
זאת אומרת , אנשים.. אני לא יורדת על אף אחד , פשוט תחשבו בהגיון.. נראה לכם שה"סיפורים" האלה אמורים להיות בפעילים?
אני לא מתכוונת רק לסיפורים של טוקיו-הוטל , אני מתכוונת לכל הסיפורים.
אני כ"כ רצינית , חסר טלנובלות? חסר דרמה? חסר חיים? אני כ"כ מעריכה את זה שמס' בלוגרים כותבים ומוצאים את זה כאן , בישראבלוג ומראים את התוצרים שלהם [נשמע לכם כמו ביה"ס?].
ולא , לא שמתי לא רק לבלוגים שאי אפשר לקרוא להם ככה בכלל אלא גם לכאלה שכתיבתם ומחשבותיהם היצירתית ראויה לשבח! למשל - אהבה ללילה אחד של ה-מתולתלת.
אני , אישית , אהבתי את הכתיבה , אהבתי את הרעיונות המקוריים שלה לשיפור הבלוג , את העיצובים שהיא הייתה מחליפה , אומנם אני לא כל יום נכנסתי לבלוג שלה, מודה! אבל בכל זאת.. תכנסו , תדפדפו ותגלו איזה בת-אדם מ-ד-ה-י-מ-ה-!
בלוג נוסף , כמו שאני אומרת "עדיין לא נכנס לפעילים , אבל הכל עוד אפשרי" זה הבלוג של נופ-נופ שלי.. [או אם אינכם יודעים - נופר-
הבלוג נקרא Holy Muffin ! ומה מיוחד בו כ"כ?
היא מספרת על הרגשות שלה , על החוויות שלה.. על מה שהיא מרגישה מדי פעם ומה היא חושבת על זה,
עכשיו בטח תחשבו לעצמכם "נו אז מה? גם אני אכתוב את הדעות שלי ויש לי בלוג מושלם" אז זהו , שלא.
היא לא כותבת בבלוג שלה [כמו שהספקתי לשים לב לבלוגים אחרים] "מייקל לואיס הוא כוסון לדעתי והוא צריך לעשות לי סבא רבה" אז זהו.. תצאו מהפנטזיות.
אחת הסיבות שאני נכנסנת לבלוג שלה זה בגלל שבכל פוסט שלה היא גורמת לי להרגיש כל מני דברים שונים, ואת זה אני אוהבת.
אני לא בטוחה שרבים יקראו הכל , כי אני מבינה את האורך אבל מי שיקרא הכל ויכתוב לי את דעתו על כך אני מאוד אשמח , לדעת אם אתם מסכימים איתי או ההפך.
~ ~ ~
ועכשיו לעניין אחר,
אני מרגישה מאוד שונה בזמן האחרון..
זאת אומרת , אני מרגישה כ"כ שונה וזה נורא מוזר.
אבל אני עדיין אוהבת את זה,
משהו משונה עובר עלי ואי אפשר להסביר את זה בצורה מדויקת.
יש כ"כ המון דברים שאני רוצה לשנות בי , וכ"כ הרבה דברים שאני רוצה לעשות אחרת..
עד לא מזמן הרגשתי רע מאוד עם עצמי , ועכשיו..
כאילו הכל טוב ושום דבר רע לא קרה.
זאת הרגשה מוזר ביותר ואף פעם לא הרגשתי ככה.
טוב.. נראה מה יהיה.
~ ~ ~
עוד מעט אני הולכת לקונצרט חורף של אחד מהידידים שלי,
הוא כבר לומד מס' שנים בקונסרבטוריון [כתבתי נכון?] ומנגנן בקלרינט..
ביקשתי ממנו שיביא לי כרטיס ואני מתכוונת לבוא.
בזמן האחרון אני עוסקת במוזיקה הרבה.
ולא רק בביה"ס , כשיש לי שיעור פיתוח קול ולא רק במקהלה,
אלא יותר בבית , יש לי איזשהי משיכה מוזרה ביותר למוזיקה.
עד כמה שקשה לי להחזיק מעמד בתאוריית המוזיקה אני עדיין מנסה,
ולפעמים אני חושבת אפילו ללכת לשם , בתור מגמה בשנה הבאה ואז אני חושבת על הקושי.
התחלתי בזמן האחרון לחשוב על העתיד שלי.. איך הוא יראה אחרי הכל?
בכיתה י' אני ככל הנראה אלמד ביוטכנולוגיה ואחרי זה מה? אין לי שמץ.
אני בכלל חשבתי על ללמוד פסיכולוגיה בעתיד , או יותר נכון - באוניברסיטה.
כשאני חושבת על זה אני אהיה בסוף ביולוגית או משהו בסגנון.. או אפילו רופאה!
ואני כ"כ לא רוצה.
יש המון ספקות בזמן האחרון אבל אני עדיין אותה ילדה משוגעת ומאושרת.
אם לא ההרגשה הזאת שמשתוללת בזמן אחרון הייתי ממזמן מרימה ידיים ומנסה לברוח מהכל,
אתם בטח חושבים.. איזו ילדה מוזרה.
ובכן , בקרוב אני אנסה לגלות מי אני באמת ומה אני בכלל עכשיו.
ועד אז.. אתם תחכו שאני אחזור.
או שלא.