טוב הייתי חייבת לשפוך...
שנתיים וחצי לא הולכות ברגל..
זה התחיל קצת אחרי שנפרדתי מהחבר שהיה לי אז..
אז החלטנו לפתוח בלוג..
כתבתי פה הרבה..
על החברים החדשים שהיו..
על החברים הותיקים מהבצפר הקודם...
על דברים משמעותיים כמו..
מוות של חברה,
מחשבות על הסביבה..
להפסיק לכתוב בבלוג הזה עבורי זה להפסיק לכתוב ביומן..
במשהו שהיה הבריחה שלי..הכתיבה שלי..
והיום..
הייתי במסיבת גיוס של חברה ותיקה..מכירה אותה כבר מלא זמן..
ראיתי מלא מכרים וחברים..
ראיתי אותך ואותך..
היו ה-2 חשובים..
והם גם היו חלק מרכזי בסיבה שכתבתי פה..
תמכו,הקשיבו וגם סמכו עליי..
ה-2 עברו איתי את אותו מסלול..
-האחד היה הסיבה לרצון שלי לכתוב בבלוג..הפחד שלי להמשיך לספר לו את המחשבות שלי..
מאז תמיד שם..שומר עליי..
כל פעם שמשהו קורה בחיים של אחד ה2 יודע ומייעץ ועוזר..
ככה טוב לי..שאתה תמיד פה בשבילי..ובעצמי פה בשבילך..
-האיש ה2 הוא הסיבה שחזרתי לכתוב פה..הרי תקופה ארוכה לא כתבתי בבלוג..
לא הייתי צריכה..כי הוא היה זה שיודע..זה שמבין..כל המחשבות שלי היו אצלו ביד..
עד שהפסקתי לספר לו..כי פחדתי לאבד אותו..כי אולי אם הוא היה יודע דברים הידידות לא היתה ממשיכה אחרי...
אבל מזה משנה..בכל זאת איבדתי אותו..ואני לא מצליחה להבין איפה בדרך איבדתי את המשענת שלי..
ושניהם הולכים מולי היום..
הם לא חברים..רק מכרים..
הם שמעו הרבה אחד על השני..ממני..
כי שניהם היו המשענת שלי..
האחד עד 2007..ומשתדל לשמור עליי גם היום..
והשני מהסיפור..(אך היו רבים לפניו)..עד תחילת 2009..מאז משתדל לא לראות אותי..אפילו אם זה בטעות ברחוב..
ולמה?..אני לא יודעת..זה פשוט שזה מעצבן..הוא היה פעם חשוב..
סוף של סיפור של כמעט שלוש שנים..
סגירת מעגל..
שסגרתם בלחיצת יד שהיתה ממולי...
הסיבה שהתחלתי לכתוב פה בפעם הראשונה.(נצחון הידידות)
והסיבה שחזרתי לכתוב פה אחרי הפסקה ארוכה ועזיבה...(הפסד הידידות)
אז ככה התגברות ואכזבה נפגשו יחדיו ויצרו את הסוף..
סגרו את המעגל שלי..שהחל מרגע שהתחלתיאת התיכון..והסתיים טיפה לפני גיוס שלי..
השלם..המושלם..כל ההפכים שוים-נצחון והפסד..בלחיצת יד..שעשתה בשבילי המון.
שלכם,בהיסטוריה של הבלוג..
אומרת תודה לכל מי שהיה אכפת לו וקרא..
שלום..והפעם באמת
אוהבת את חלקכם..
דנה