טלפון.
אמא:"דנה,את ערה?"
אני:"מה קרה?"
זה מוזר שאנשים מתים..
כאילו זה לא מוזר..זה דרך טבע..
אבל זה כואב..
לא הייתי כלכך קשורה אליה..
פשוט היא היתה סבתא שלהם..
אישה טובה..מקסימה..שתמיד היתה נחמדה אליי..
אני זוכרת שכל פעם שהייתי באה עם סבתא שלי,לקנות שם משהו...
היא היתה רבה איתנו לא נותנת לנו לשלם..
בסוף תמיד היינו מכריחות אותה לקחת את הכסף..
היא היתה גרה לידם..
הם היו איתה הרבה..
אני זוכרת שהיא היתה באה לקחת אותם מהגן..
ואיתם..איתם גדלתי..
אני מכירה אותם מגיל 0.
השניים האלה..
האחים הגדולים שלי..
עברתי איתם הרבה..
גן,יסודי,חטיבה,תיכון..
לבלות איתם במושב..
לשמור עליהם...ולדעת שהם תמיד מגוננים עליי ותמיד שם בשבילי.
להדריך ביחד עם כל אחד מהם..
ועוד מלא דברים..
והיום אתם נשברתם..
ולראות אתכם שבורים היה מבחינתי הדבר הכי קשה.
כל דמעה שראיתי של אחד מכם..
הוציאה לי דמעה..
כי אתם תמיד פה בשבילי..
וככה אני פה תמיד בשבילכם..
ואת קושקוש..אני יודעת שהיה לך קשה..
תודה שהיית שם בשבילם..
ותפסת לי את היד חזק..כשראית שאני מתחילה לבכות..