טוב אז היה לי דייט לטו באב. וואו. הדייט שלי הומו ;< ואמא מעצבנת כל שניה מתקשרת לשאול מה קורה ואם כבר עשינו דברים.אחחמ D: טוב אז למזלי לא היה כלום (: אה כן והיינו במוקי -_- חחח אז ברחנו משם והסתובבנו בטיילת. חזרתי ב12 ככה>< שזה די מוקדם יחסית כי אני תמיד חוזרת באיזה 2 , 3 ככה. אמא קרציה. ביום ראשון אני, מור,עדי, ניצ,שירה,ורד וספיר[המאמיD:] היינו בוכב נולד. העהעאהעהעהעההעאהעהעהע)*@^#(~$&*%#^(@!~&!! ליבי שר את אחלום לנצח. אבל המקור של הקספרים הרבה יותר יפה~! "וואי פאק זה מוכר לי" ג'וני הנז'מה[יענו נשמה אבל העתקנו מישראל המסומם.><"] :"כן יש מצב." ליבי :"זה לא שאני לבד אין אפחד.." שנינו ביחד :"זה אחלום לנצח!" בקיצור התחלנו להשתגע שם ולשיר. ולצעוק על צביק פיק[אה זה רק גו'ני אני צעקתי על ישראל]. חחח וישראל לקח יותר מידי סמים לפני הביצוע שלו אז באמצע הביצוע הוא פשוט נרדםXD ואחר כך מור התחילה לחכות אותו. היה מצחיק. וג'וני התחיל עם איזה אחת בשם קרן. ישלה חברD: אז ג'וני המסכן התחיל לבכותXD  ואז בסוף אני התחלתי לעשות סימנים לליבי העיוור הזה שלא רואה כלום. והשומרים הסתכלו עליי במבט של 'וואטפ ישראל מכר לך סמים או משהו?' אבל הם היו חמודים. חוץ מהקטע שכבר יצאתי משלטתי להתחלתי לצרוח לליבי והשומר יים שהוא יעיף אותי. אז שתקתי ;< זה היה קשה, אבל הצלחתי בסופו של דברD: ואתמול היה את הכוכב נולד חחח וליבי שר עם איזה זקנה אחת שלאדעת לשיר. אבל למי אכפת הוא עלה ראשון לגמר (: ס'חמוד הוא. וישלי שלוש תמונות [יענו מפותחותD:] של ליבי שאמא שלו חילקה בחניה של האולפנים. כאילו יש אנשים כאלה מושפעים[אחחחמ שירה.] אשכרה מצטלמים עם אחותו בת החמש ומשו ועם סבתא שלו שעוד שניה מתפוצצת שם אבל הכי חשוב זה שראינו את ליבי במוניתD: והוא נופף לנוXD וכמו סתומה התחלתי לרדוף אחרי המכונית של מרגול. כפרעליהD: וראינו את כרמל, ורותי החופרת. כ"כ באלי לווליום כנרת. ישלי הורים מעצבנים!

החופש עוד שניה נגמר ולא הספקתי לעשות כלום. זה החופש הכי משעמם שהיה ><" לפחות היה לי את פריז 3>

שיאאו. לאנוס אותם 3>

עריכה 21.8 21:36 :

שבוע הבא , 27.8 8 שנים מאז שהוא נפטר. פאקינג 8 שנים.

אני ידעתי שהתאריך הזה קרוב, אבל רציתי להכחיש את זה, להרחיק את זה מזכרוני.

כי ממש לא באלי להתמודד עם זה שוב פעם. כמו בכל שנה.

פאקינג 8 שנים. וכל זה רק בגלל סיגריות.

כבר רבתי עם אנשים בגלל זה, כי אני לא מתכוונת להתמודד עם עוד אובדן בגלל טיפשות.

כן טיפשות. אם היה טיפה שכל, שלו ושל שאר בני המשפחה אז כל זה לא היה קורה.

זה לא היה מתחיל. וגם אם זה היה מתחיל זה היה נפסק.

ואז הוא היה יכול לזכות בעוד כמה שנים. אפילו שנה. שגם זה משהו.

שבוע הבא, ביום רביעי, הולך להדלק נר נשמה בבית. ואני יודעת שאני אצטרך לנסוע לבית קברות.

לראות את אמא וסבתא בוכות. ושוב פעם לראות תמונות ישנות.

וכל זה בגלל סיגריות. אחותי לא יודעת מיזה בכלל><

זה כ"כ לא פייר.