The Way To Happiness

בזמן האחרון אני מוציאה יותר מדיי עצבים על אנשים שונים ,

אז אני חושבת שהכי טוב יהיה לעשות את זה פה (:

זוכר את היום שהכרנוו ?

כי אני זוכרת אותו טוב מאודד, כל כך במקרה הכל קרה...

הינו צרכים ללמוד בשיכבת יא' שאתה לומד שם ,

והייתה הפסקה , וישבתי עם חברות בכיתה שלך ( מסתבר )

ובמקרה ניכנסת לזרוק משהו לפח , והמבטים שלנו ניפגשו , באותו רגע לא הרגשתי כלום , כנראה שלא הספקתי לראות אותךך מספיקק ..

ואז קמתי לזרוק איזה משהו שאכלתי ואתה בדיוק ניכנסת לזרוק שוב משהו ,

וניתקלנו אחד בשני ,,

את השניה הזאת שעמדנו שם ופשוט הסתכלנו אחד לשני בעיניים אני לא אשכחח בחיים !
ואז חזרתי למקום שלי ואתה לאן שהלכת ,

לא חשבתי שמשהו יתפתח מיזה , אז כולה הסתכלנו אחד לשני בעיננים ,

אחרי כמה דק' יצאתי מהכיתה לכיוון השרותים , ואתה ישבת שם במסדרון , לא הספקתי לעבור ליידךך , וקראתי לי שאני יחזור שניה אליך ..

ביקשת שאני אכנס למקושרים שלךך ..

לא התייחסתי לזה ברצינות ..

כי כשבאתי לביצפר אמרתי לעצמי שאני לא ניפגעת יותר !

חזרתי בערב הביתה , ניכנסתי ..

ותוך שניה הופיעה לי , "הודעה חדשה "

ניכנסתי בשיא האדישות וגיליתי שזה אתה .

אתה יודע עד כמה שהייתי אדישה ,

כל כך שמחתי שזה דדוקא אתה !
ומאזז ...אותו יום 2/9

הכל התחיל...=/

בהתחלה הייתי המאושרת בנשים , באמתת...

באתי לביצפר רק כי ידעתי שאני הראה שם אותך ..

ובהפסקה אני יריד לעמוד איתך את ה 5 דק' האלה  בחיבוק ..

ובמשך כל היום בשיעורים נתכתב באסמסים ..

וכשמשעמם לך אתה תמיד זוכר , ושולח הודעה ..

גם עם זה הדבר הכי טיפשיי בעולם כמו .. "יפה ללהלהלהלה משעמם (: "

כל אסמס שלך , כל חיבוק , נשיקה ..

הציפוו אותי בכל כך הרבה אהבה..

מההתחלה אמרתי לעצמיי , לקחת את זה לאט

לא להיכנס לזה , הרי בסופו של דבר אני אסבול..

אבל כנראה שזה יותר חזק ממניי ..

אני גם זוכרת את הפעם הראשונה שיצא בטעות שנתנו אחד לשני נשיקה בפה ,

אאחח השפתיים האלה , אני כל כך מתגעגעת אליהם...

אני זוכרת איך חזרתי לכיתה , עם חיוך מאוזן לאוזן ,

ודניאל ישר קפצה " איזה מאושרת , נונונו בואי ספרי , שפכיי נשמה"

ואני כל כך התרגשתייי !

כי מה שהרגשתי כליפך אז , ומה שאני מרגישה עכשיו ,

כבר לא הרגשתי הרבה זמן ..

ואז כאילו משהו נידפק בךך , בחיי ..

עבר סוף שבוע ממש אחלה ..

אבל היום ראשון הזה , שאני כרגיל באה הכי מאושרתת בעולם ,

ביידיעה שיש לי אותך , שתשלח אסמס כמו תמיד ,

שניפגש בהפסקה ..

הפךך לסייוטט !

כל היום לא שלחת כלום לא התקשרתת , כ ל ו ם !

בהתחלה לא הבנתי אז שלחתי לך הודעה ,

ואתה היית כל כך יבש ואדישש .

כאילו שד ניכנס בך..

הדבר היחיד שאמרת סגרו לי שיחות..

נו ו..?

מהיום הראשון שהכרת אותי הייתי בלי שחות בלי אסמסים בלי כלום !

אבל תמיד תמיד עניתי לך על אסמסים ששלחתת ומצאתי ממי להתקשר ..

כי עם מאודד היית רוצה היית מוצא , אני בטוחה .

ומאז התחילו רק הריבים , כל הזמן אתה רב איתי

על כלום , על שטויותת באמתת !
רק מוצא סיבה לריבב..

אתה לא מבין כמה שזה היה קשהה לי,

אני רגילה לאהוב , ליחס טוב ,

לא לריבים , והאשמות ...

ואז איזה פעם שאלתי אותך , למה התרחקת ,

ואתה רק אמרת כי ככה כי את כל הזמן מדברת ברמזים

את לא אומרת מה את מרגישה ..

ומה אניי יכולה להגידד ,

שאני אוהבתת אותךך ,

כןן אוהבתת !

כל כך קשה להבין את זה לבדד ?!

וכשאמרתי לך את זה ,

אתה כרגיל אמרת את המשפט המפורסם שלך ,

אבל לא אמרתי לי , ולא ידעתי ..

תביןן דבר אחד , לא הכל בחיים יגידו לךך ,

יש דברים שבנאדם צריך להבין לבד !

ועכשיוו בכלל עדיף שלא לדבר ,

אתה יודע אני לא אשקר , כן אני מנסה לשכוח אותך , באמתת ..

כל כך  מנסה ..

ויש ימים שאני רואה אותך ולא מרגישה כלום ,

ואז מגיעים הימים שהדבר היחיד שאני רוצה , זה רק להיות איתך ...

אבל אני יודעת שזה בלתי אפשר , אז אני ממשיכהה להתעלם ,

כי זה מה שאתה גורם לי לעשות..

ועכשיו כשאני נימצאת בתקופה כל כך חרא ,

במקום להיות שם בשבילי , בשביל לתמוך , או סתם לשאול מה נישמע

אתה רק ממשיך לריב איתיי , כרגיל ..

"מנסה לשכוח את כל הרע
וכל פינה בחדר אותו מזכירה
אין מרפא ליסוריי אין סוף לדמעותי
כה ארור הוא היום שנכנס הוא אל חיי"