לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנו של אנטיפת


Death is nature's way of recycling human beings.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כמעט חצי שנה


 

מאז שכתבתי את הפוסט "איתי".

ולי מרגיש, כרגע, כמו נבואה שהגשימה את עצמה.

 

אולי בקרוב מאוד אני אתחיל ללמוד להכיר אותו.

כן. אני חייב...

 

הוא הרי...

הולך להיות הבוס שלי. נהדר. או שלא?

איך שני אנשים מתחרים על דבר מסוים, ואיכשהו אני תמיד מפסיד לאחר.

תמיד תהיתי, ואמשיך לתהות עוד הרבה זמן.

האם מכינים אותי לקראת משהו גדול יותר?

אני רוצה תשובות. לא מחשבות.

 

ואיתי.

אנחנו עוד ניפגש.

קרה הבלתי יאמן מבחינתי. חושים של בן אדם זה משהו מיוחד לפעמים.

תנסו, תצליחו, ורק אז תאמינו.

 

Lynx

נכתב על ידי , 7/4/2010 04:27   בקטגוריות אהבה, אכזבה, לא מובן, תסכול  
2531 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזמן עובר, ואין כיוון באופק...


הזמן טס...

הייתי בטוח שישרא כבר סגרו לי את הבלוג, אבל שמחתי לגלות שהוא עדיין פעיל.

 

לקחתי חופש מהעבודה. להשתחרר קצת מהלחץ היומיומי, מהשגרה, מהאנשים...

בעיקר מהאנשים..

לא בא לי לחזור לשם, אבל במצב הנוכחי במשק, אני צריך לומר תודה. ויחד עם זאת אני לא מצליח למצוא כיוון ברור.

אני מת ללמוד משהו.

לעשות משהו עם החיים שלי. משהו גדול.

בזמן הזה הייתי קצת בחו"ל עם חבר טוב.

אנחנו מכירים המון המון זמן ויש לו קטע מוזר כזה עם תקשור.

הוא טוען שיש לו יכולת לתקשר עם אנשים מתים וחיים וגם עם עצמים דוממים, ושבעצם דרכם הוא יכול לחזות את העתיד.

כשהוא סיפר לי על זה, כמובן שהייתי קצת בהלם, וגם אכול קנאה.

הוא אמר לי שמרגישים את זה עלי, שהייתי רוצה שתהיה לי היכולת הזאת.

 

ואני אומר.

WHAT = THE = FUCK ?!

 

אני חושב שכל בן אדם היה מעוניין בכזאת יכולת. זה לא מרגיז שיש מישהו שיכול לראות עתיד של כל בן אדם אחר, חוץ מאותו בן אדם בעצמו?

זה באיזשהו מקום נותן לך אופציה לכוון את החיים שלך לכיוון הנכון, ולא סתם לתת להם "לזרום".

 

מאז זה סתם מציק לי, ומציק לי יותר שהוא חוזה דברים, ואין לי מושג אם זה נכון או לא.

באיזשהו מקום במהלך הטיול אפילו התחלתי לחשוב אם הוא באמת חבר כמו שתמיד חשבתי לעצמי.

 

חברה אחת מהעבודה התקבלה לתפקיד מאוד נחשב (שמן הסתם גם אני התמודדתי עליו) וזכתה.

לא שהיה לי סיכוי לעומתה. או לעומת כל אותם מאות האנשים שהגישו מועמדות. אבל עדיין. שמחתי בשבילה מאוד. ושמחתי שהיא בחרה לספר לי.

היא גם סיפרה לי שהחברים הטובים שלה (או ככה לפחות היא חשבה) כבר מסתכלים עליה אחרת. בעין מאוד צרה.

ייעצתי לה להתעלם כמובן. צרי עין לא באים בטוב לאף אחד.

 

חבר אחר שלי עבר מיונים לבצפר לאומנויות נחשב ביותר.

באיזשהו מקום שוב הקנאה תופסת מקום. כמובן שיחד עם זאת יש בי תחושה של שמחה לאיד- שזה שילוב מאוד מוזר אני חייב לציין..

כל אחד מוצא את עצמו. כולם. חוץ ממני.

כמו שזה נראה עכשיו (וככל הנראה גם בעתיד הקרוב), בקרוב הוא יקבל אישור קבלה לאותו בצפר, יעבור לעיר אחרת, וכך אני מאבד עוד חבר יקר.

האמנם?

אין לי מושג כבר מי החברים האמיתיים שלי, ואם אי פעם היו לי כאלה.

סביר להניח שלא.

בן אדם יכול להיות כל כך בודד?

גורל של אחד באמת נתון בידי חבריו?

למה כל הדברים האלה תמיד עולים לי לראש כל פעם מחדש?

 

מרגיז שגם אחרי שאני בוחר את האנשים שאני רוצה שיהיו החברים שלי בפינצטה, הם מתגלים כאנשים שונים לגמרי ממה שחשבתי.

יש אנשים שמתעוררים כל בוקר עם תשובות.

 

אני בינתיים מתעורר רק עם עוד ועוד שאלות.

שאלות

 

שאלות....

 

 

Lynx

נכתב על ידי , 28/4/2009 00:12   בקטגוריות אין חברים, אכזבה, בדידות, דיכאון, הגשמה עצמית, כבר קשה להסביר, כעס, כעס עצמי, לא מובן, תסכול  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אוהב אותך


מה יכול יותר להעציב אותך, ממישהו שלא מוכן לקבל את האהבה שלך?

זהו שבדיוק זה.

 

זאת הכאפה שקיבלתי בגלל שהרשיתי לעצמי לחשוף את הרגשות שלי.

לא צחקתי, ולא הייתי ציני, ולא שיקרתי כשאמרתי שלא אמרתי דבר כזה לאף אחד מעולם.

 

הייתה את הראשוניות הזאת...

אבל רק חייכת...

אני לא ארגיש ככה כלפי אף בן אדם בעולם, לפחות לא בכמה שנים הקרובות...

קשה לי להתאהב.

 

אני שונא את עצמי.

אפשר לתאר עד כמה השנאה גדלה כשאני מרגיש אידיוט למול האדישות שלך.

ואמרת שאני אדיש.

 

 

בא לי לצעוק את זה...

 

אני אוהב אותך!!!

 

Lynx

(האידיוט שלעולם לא ילמד)

נכתב על ידי , 1/12/2008 00:04   בקטגוריות אהבה, אכזבה, אני שונא את עצמי, דיכאון  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN:  בקשו ממני

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMadCatLynx אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MadCatLynx ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)