לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Way I live


I remember that day I remember that soldiers I remember this glory D-Day

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

Passchendale 1917 . גבורה,טפשות


 

People die in Battle at War..not for Heaven..not for Hell

 

Passchendale 1917

 

אלפי מכונות יריה נוראו באותו לילה,ירי מרגמות,צעקות של החיילים התקועים בבוץ הסמיך .

אנשים צעירים מתים, משלמים את המחיר.

את המחיר של ה5 מייל. (8 ק"מ)

הם ידעו שהרבה הולכים לסבול

הם ידעו שהרבה הלכים למות!

חצי מיליון איש בסכנת חיים.

ואז הלילה יפול הלילה על האדם והחושב יבוא.. ועוד קרב יתחיל לו.

עוד ילדים מתים,עוד פצועים,עוד אנשים סובלים.

השדות שפעם היו ירוקים, יהפכו לשחורים ולא יצמיחו עוד יבול.

הבתים והבקתות הבעלי חיים ועוד.. ימחקו כאילו לא היו שם.

אלפי מרגמות נורו באותו לילה,הדף הקליע זהו הדבר היחיד הנשמע מתוך החושך של הלילה

גיהנום שורץ על האדמה.

המלאכים בוכים לה' להפסיק את המלחמה את המחרץ הדמים הנורא הזה

אולם הכל רק ממשיך וממשיך.

ועברו רק כמה שבועות.. 5 ק"מ כבר כבשו.

וחצי מיליון הרוגים השאירו מאחור, למות .

האם זהו המחיר של כמה ק"מ שטח?

גם למנצח אין כבוד.

שלחו מאות אלפי חיילים צעירים למות, שלחו אותם לטבח.

השלום עולה מחיר כבד.

מחיר של אלפי בני אדם. של אלפי נערים.

יהיה זכרם ברוך.





Home, far away. From the war, a chance to live again
Home, far away. But the war, no chance to live again

 

יזכור

יזכור אותם חיילים לעד.

 אשר נלחמו למען הסוף של המחרץ הדמים.

אשר נתנו את חייהם ויצאו לקרב למרות שידעו שהם הולכים למות.

מול האש הצולבת,מול הקליע החותך את בשר האדם למוות.

עמדו זקופים, ולא ברחו .

הם הגיבורים האמיתיים.

יבורך שמם לעד.

 



 

Iron Maiden-Passchendale


In a foreign field he lay
lonely soldier unknown grave
on his dying words he prays
tell the world of Paschendale

Relive all that he's been through
last communion of his soul
rust your bullets with his tears
let me tell you 'bout his years

Laying low in a blood filled trench
killing time 'til my very own death
on my face I can feel the falling rain
never see my friends again
in the smoke in the mud and lead
the smell of fear and the feeling of dread
soon be time to go over the wall
rapid fire and the end of us all

Whistles, shouts and more gun-fire
lifeless bodies hang on barbed wire
battlefield nothing but a bloody tomb
be reunited with my dead friends soon
many soldiers eighteen years
drowned in mud, no more tears
surely a war no one can win
killing time about to begin

Home, far away. From the war, a chance to live again
Home, far away. But the war, no chance to live again

The bodies of ours and our foes
the sea of death it overflows
in no-man's land God only knows
into jaws of death we go...

Crucified as if on a cross
allied troops, they mourn their loss
German war propaganda machine
such before has never been seen
swear I heard the angels cry
pray to God no more may die
so that people know the truth
tell the tale of Paschendale

Cruelty has a human heart
every man does play his part
terror of the men we kill
the human heart is hungry still

I stand my ground for the very last time
gun is ready as I stand in line
nervous wait for the whistle to blow
rush of blood and over we go...

Blood is falling like the rain
its crimson cloak unveils again
the sound of guns can't hide their shame
and so we die in Paschendale

Dodging shrapnel and barbed wire
running straight at canon fire
running blind as I hold my breath
say a prayer symphony of death
as we charge the enemy lines
a burst of fire and we go down
I choke I cry but no one hears
feel the blood go down my throat

Home, far away. From the war, a chance to live again
Home, far away. But the war, no chance to live again
Home, far away. From the war, a chance to live again
Home, far away. But the war, no chance to live again

See my spirit on the wind
across the lines beyond the hill
friend and foe will meet again
those who died at Paschendale

סיפורו של חייל

כשאר הגעתי למחנה , היה מזג אוויר חמים למדי.

הייתה שמש נעימה והאווירה הייתה טובה.

זהו היה בוקר , זהו היה יוני 1917.

חלקו לנו סיגריות, אוכל חם וכל דבר שהיינו צריכים, פה הבנו.

אנחנו יוצאים לקרב.

לקראת השקיעה קראו לנו ,(פלוגה 1) בעלת כ2000 חיילים, להסברים קצרים על הקרב.

בהתחלה לא הבנו מה הולך להיות.

אך כעבור כמה זמן ראינו את הפלוגות האחרות חוזרות, פניהם של אותם חיילים .. היו כאילו ראו  הגיהנום במו עינייהם.

ומה המורל ירד. השקט קפא את המחנה...

רק רעש המרגמות אשר נורו מעבר  ההרים נשמעו..

הבנו התור שלנו הגיע.

כשאר החשכה ירדה . יצאנו לדרך.

הקור ירד על הארץ, והחל לטפטף גשם קל.

ירי המכונות יריאה  נשמעו מרחוק.

ההליכה החלה להיות קשה מהרגיל, האדמה הפכה לבוצית וסמיכה אשר כמעט לא נתן היה ללכת בא.

במעמץ רב הגענו לנקודה אשר היינו צריכים להיות בא..

מולנו עמדו מכונות הירי של האויב, לא ניתן היה לעשות כלום חוץ מלרוץ מול האש הצולבת. וזה אכן מה שעשינו.

המפקד צעק עד 3.

אלה הם הרגעים שאני זוכר אותם הכי טוב. אותם שלושה שניות של דממה מוחלטת.

ואז הצעקה הגדולה נפלה על האדמה.

ירי המכונות נשמע בכל  כיוון.

חיילים צועקים מדממים למוות על אדמת הבוץ הסמיכה..

רצנו כאילו השטן עצמו רודף אותנו.

לבסוף כבשנו את השטח. עם אבדות של כ1000 איש.

באותו יום מחיילים פשוטים הפכנו לגיבורים עמיצים.

השקיעה הופיע. והשמש האירה על האדמת הדם.

מאות אלפי גופות של חיילים צעירים אשר דממו למוות בבוץ שכבו על האדמה.

השתיקה הייתה חזקה .

הצתרפו עלינו עוד כמה חיליים חדשיים.

ספרנו ציוד,התכוננו ויצאנו לדרך.

הגענו לנקודת ההתחלה ומשם הכל החל.

רעש הירי לא הפסיק להשמע.

ישבנו בבורות החפירה אשר חפרנו כמה שעות ואז המפקד כונן אותנו להסתערות.

בספירה עד 3 הסערו לכיוון המרגמות והמכונות ירי של האוייב הגרמני.

הרבה חיילים נפלו בדרך.

הרבה חיילים נתפסו בחוטי תייל ולא יכלו לזוז.

והרבה מתו מהיריאות המרגמה .

מ1500 חיילים שהיינו נשארנו רק 200 איש.

הבכי פרץ מעיננו.

הצעקה , הרחמים שבקשנו מה'.

המלאכים הבוכים על השפיחות דמים.

המחשבה על הבית .

המחשבה על החופש.

המחשבה על השלום.

....

לאחר כמה ימים קבלנו אישור לחזור הביתה.

המשימה הסתיימה.

140 אלף הרוגים על 8 ק"מ של אדמה.

מחיילים פשוטים לגיבורים אמיתיים.

 

השלום עולה מחיר כבד.

 



מכונות הירי של הגרמנים

____

 

SABATON

The Price Of A Mile


Throw your soldiers into positions once there is no escape, and they will prefer death to flight.

Hear the sound of the machine gun
Hear it echo in the night
Mortars firing, rains the scene
Scars the fields that once were green
It's a stalemate at the front line
Where the soldiers rest in mud
Rosen houses, all is gone
There's no glory to be won

Know that many men will suffer
know that many men will die
Half a million lives at stake
At the fields of Paschendale
And as night falls the general calls and the battle carries on
I long what is the purpose of it all
What's the price of a mile

Thousands of feet march to the beat, it's an army on the march
Long way from home, paying the price in young mens lives
Thousands of feet march to the beat, it's an army in despair
Knee-deep in mud, stuck in the trench with no way out

Thousands of machine guns
Get on firing through the night
Mortars placed and wreck the scene
Guns the fields that once were green
Still a dead-lock at the front line
Where the soldiers die in mud
Rosen, houses since long gone
Still no glory has been won

Know that many men has suffered
Know that many men has died
Six miles of ground has been won
Half a million men are gone
And as the men crawl the general call and the killing carry on
I long what was the purpose of it all
What's the price of a mile

Thousands of feet march to the beat, it's an army on the march
Long way from home, paying the price in young mens lives
Thousands of feat march to the beat, it's an army in despair
Knee-deep in mud, stuck in the trench with no way out

Young men are dying
They pay the price
Oh how they suffer
So tell me what's the price of a mile

That's the price of a mile

Thousands of feet march to the beat, it's an army on the march
Long way from home, paying the price in young mens lives
Thousands of feet march to the beat, it's an army in despair
Knee-deep in mud, stuck in the trench with no way out

 

 

נכתב על ידי , 12/12/2009 20:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,117
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSomeOne™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SomeOne™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)