לפעמים נדמה לי שאני צריכה עזרה נפשית.

כזו מקצועית אבל.

למה?

ככה.

כי אני מרגישה קצת דפוקה.

גם עכשיו קצת דפוק לי.

למה?

זה גם מה שאני שואלת.

אין איזו סיבה ספציפית שראויה להפיל אותי לקרשים.

בעצם אני בכלל לא מרגישה שנפלתי.

סתם דפוקה במקצת.

קצת לא מרגישה טוב.. אולי החיידקים/וירוסים עלו לי למח :)

החריצות נפלה עליי. סיימתי שיעורים בחדו"א והם ליום שני הבא. נכון שהיה רצוי שאשב על לינארית.. אבל התחלתי אותם אתמול ומאז לא יספתי. אבל יש לי תירוץ די מוצלח- אין לי מושג מה לעשות!!!!!!! זה הזמן לגלות לכם- אני לא אוהבת לינארית. זה לא מתמטיקה!!! זו הבעה מתמטית שאין בה יותר מדי מתמטיקה אבל בעצם יש בה המון (מסתבר). בקיצור- איכסה!

ונחזור אלי..

למה אנשים לא מלהיבים אותי? שאלה טובה. מה ז"א להלהיב בעצם?

האם אני מתלהבת ממנו? לא. אבל אני לא מתלהבת מאף אחד. אולי זה חלק מתהליך ההתבגרות המואץ שלי שקרה בעצם רק השנה. זו הבמה להודות שמעולם לא היה לי קראש על אף אחד. אולי בקטנה.. אבל לא משהו משמעותי. גם לא התלהבתי מהראון ומהמורה ותראו מה קרה מזה...ואני לא מתכוונת לסוף המר אלא לאהבה העצומה הזו שהייתה לי אליו.

מצד שני.. אני לא ממש זוכרת איך זה היה בהתחלה. רק מאז שהוא נהיה ממש חשוב לי. עוד לפני שהתאהבתי בו, עוד בזמן שזו הייתה אהבה אפלטונית.

אז השאלה היא- האם מוקדם מדי בשביל להתלהב? או שאמורים להתלהב מההתחלה?

ולמה לא להתלהב בעצם?

זה לא שאני לא רוצה לתת לזה צ'אנס. אני דווקא כן! ממש נחמד לי איתו. ז"א לדבר איתו.. אני מניחה שניפגש שוב מתישהו בסופ"ש הקרוב.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שאני מפחדת שאהיה איתו סתם כי הוא האופציה היחידה כרגע ולא כי אני באמת רוצה להיות איתו.

אני יודעת שקצת מוקדם לדבר על זה. טוב, קצת הרבה, אבל עדיין... זה מטריד אותי.

אני לא רוצה להכנס לקשר מהסיבות הלא נכונות.

כן אני יודעת.. זה בטח בגלל איך שהכל נגמר עם המורה.. ואיך שהדברים נגמרו עם הראשון...

ז"א עם הראשון נגמר טוב.. אבל לא באמת היה צריך להתחיל...

זה אולי יהיה קצת שחצני אבל אני לא רוצה לפגוע במישהו שוב...... במיוחד שאני יודעת כמה זה כואב.

מוקדם מדי להגיד משהו

אבל במחשבות שלי אני קצת רצה...