לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


"החיים האמיתיים"- Here i come !!!

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2004

"קצת שמח קצת עצוב"


 

התעוררתי ב- 9:30. ראיתי שמוקדם מדי בשבילי (בהתחשב בעובדה שהלכתי לישון ב 3 בערך).

קמתי שוב ב- 12.

צהריים כי טוב! :)

הטלפון מצלצל, אמא עונה- זה אבא.

אחרי כמה דקות היא באה לבשר לי שהוא משדרג לי ל1.5 את החיבור.

"תבורך!" עניתי.

דרך אגב- לאמא לא היה מושג מה היא אמרה בכלל.. בשבילה המחשב הוא מתקן לעציצים. להדליק אותו היא אפילו לא יודעת.. וגם לא רוצה לדעת.. היא מפחדת להתמכר :).

כבר התחלה מוצלחת של היום!

החל מיום שלישי- 1.5!!! (נכון שזה לא כמו ההבדל בין ה- 56 ל750, אבל אז מה??).

 

עוד מקרה משמח שהיה בסופ"ש וקשור לידידי המחשב-

לפני בערך חצי שנה התפגר לי הצורב- זה סופו של כל צורב. אז בקשתי ליומולדת מהחברים שלי אחד חדש- לכמה אנשים צורב רגיל זו לא בקשה מוגזמת בכלל לדעתי. גם לא לדעתם. העניין הוא שאצלנו מתנות בדר"כ לא מגיעות בזמן אלא באיחור שלכמה חודשים. זה לא הטריד אותי כי שום דבר לא בוער. אז אחרי בערך חצי שנה ללא צורב גיסי החביב להביא לי אחד בהשאלה לבנתיים, עד שאקבל את החדש. זה היה ביום שישי בערב. ביום שישי בלילה הלכנו לידיד שלי ושם על השולחן חכה לי הצורב החדש שלי! אז נכון שעוד לא התקנתי אותו סתם כי אין לי כרגע כח לזחול מתחת לשולחן, לנתק הכל ולפתוח לו את הקרביים, אבל איזה כיף!!

 

גם היה לי הספק די מכובד של לימודים השבוע באופן כללי. חוץ מלינארית שאין לי מושג מה לעשות וכלכלה שלא בא לי כל כך כרגע.. סיימתי הכל ו- התחלתי לסכם את לינארית מההתחלה! בתקווה שזה יגרום לי להבין את החומר. בנתיים עברתי רק על חומר שאני יודעת.. אבל זה נחמד לגלות שחלק אני כן מבינה :).

 

גם העיתון הפתיע אותי היום. לא אגיד איפה אבל בעודי מעיינת באחת הכתבות פתאום נתקלתי בשם מוכר. הא! מילואימניק! הם פשוט רודפים אותי.. :) סתם. הם באמת היו חמודים למדי (רובם לפחות) ובאיזושהי צורה דיי דאגתי לרובם... לאחד מהם קצת יותר מדי............ אבל נעזוב אותו כרגע. עליו אני כותבת מספיק בבלוג הזה... בכל מקרה, הכתבה הנ"ל באמת הזכירה לי את אחת הפעמים שהנ"ל ישב במשרדי והסביר לי מה הוא עושה. באותו הזמן נכנס אדם מילואימניק אחר (שברגע זה נזכרתי מי זה היה בדיוק.. הזיכרון פועל בצורה מוזרה) והחל ויכוח מעניין בין השניים. מעולם לא דמיינתי שאי פעם אזכר ברגע הזה או שבכלל אזכור אותו.. מסתבר שכן. שוב- הזיכרון שלי פועל בדרכים שונות ומשונות.

 

ביום חמישי האחרון מדריכת הקיקבוקס לא הייתה. בשיעור שלפניכן אמור להיות דאנס. אז הביאו שני מורים מחליפים לכל אחד מהשיעורים. שמישהו רק יסביר לי למה בתור מורה מחליפה לשיעור דאנס הביאו מורה לריקודי בטן??? במיוחד שקיים כבר כזה חוג באותו מקום. חוג שכמובן שכף רגלי מעולם לא דרכה בו מהסיבה הפשוטה שאני שונאת את זה! לא אוהבת את סוג הריקוד ועוד יותר לא אוהבת את המוזיקה. ואני- כשאני לא מתחברת למוזיקה אני לא יכולה לרקוד. זה בא אצלי מאיפשהו בפנים- ואם אין חיבור- אין לרקוד. בכל מקרה אז התעצבנתי על זה קצת וכך גם עוד כמה אנשים שהגיעו. שאלתי את המורה המחליפה למה היא מעבירה ריקודי בטן במקום דאנס? הרי זה חוג אחר ומי שמעוניין יכול להגיע אליו אם חפצה נפשו. היא ענתה בקול מעצבן כזה ש"זה מה יש". אני כמובן תשובות מגעילות באינטונציה עוד יותר מגעילה לא אוהבת. אז כבר סומן עליה איקס אחד גדול. מפאת העצלות נשארתי בסטודיו עד לקיקבוקס, ללכת הביתה בשיל חזור אחרי חצי שעה נשמע לי קצת מטופש. אז נשארנו להתבונן בשאר מקפיצות את אגניהן משמאל לימין וחוזר חלילה. עוד איקס סומן עליה כשאת החימום היא פתחה עם שפגאט.. נו באמת?? קור כלבים בחוץ ואת לא עושה חימום אירובי?? איפה השכל איפה? מי יכול לפתוח שפגאט בלי חימום? ז"א אני יכולה, אבל רב האנשים הם לא אני.. וגם אני מעדיפה שלא לעשות את זה. בכל מקרה אחרי 10 דקות היא אמרה לנו שאת השיעורים שלה היא עושה בדלתיים סגורות ומי שלא משתתף צריך ללכת. אמרנו לה שאנחנו רוצות להשאר ולהסתכל אבל היא לא הסכימה ודרשה שנלך. אמרה ש"ככה אני עושה", אז אני ברב חוצפתי וכעסי הגובר עניתי לה "החיים קשים!" חברה שלי מאחור כמעט התפוצצה מצחוק... הודעתי לה שאני לא מתכוונת ללכת הביתה ולחזור ולחכות בחוץ כמו כלב בקור אני לא מוכנה. לא הבנתי מה הפריע לה שישבנו בשקט בצד. היה לה גם טון דיבור ממש מעצבן. אז במקום לענות תשובה לעניין היא אמרה שנפסיק להתנהג כמו ילדים קטנים. אז כמובן שעניתי לה שכדאי לה ליישם את זה קודם כל על עצמה. יאמר לטובתה שהיא העבירה את השיעור דווקא בצורה טובה ועניינית. לא מבינה במה היה לה להתבייש.. בהחלט מורה טובה. רק לא בנאדם נחמד במיוחד. כמובן שאני החוצה לא יצאתי...

גם קיקבוקס הייתה נפילה... הביאו איזהאחד. נראה ג'אבר אמיתי שהודיע על ההתחלה שאמרו לו לקרוע לנו את הצורה. הבטיח הרים וגבעות זה... לא רק שכל מערכת האיוורור שלי הייתה סתומה ושכל השבוע לא התאמנתי כי לא הרגשתי טוב- אפילו לא חשבתי לרגע על להשתמש במשאף. איזה קשה ואיזה נעליים. עם הקשה של הלחם אני נאבקת יותר. גם הטכניקה שלו הייתה די מזוויעה. מה שכן הייתה לו אחלה קורדינציה! נראה לי שאולי יותר כדאי לוללכת להיות רקדן :).

 

היה בוחן שבוע שעבר ואני ממש לא מרוצה מהציון שלי.

אז מה אם זה בוחן מגן............

די משביז.....

מרגישה מפגרת קצת והפעם "על אמת".

 

עכשיו חשבתי על כותרת לקטע..  אחת השורות מ"המיסטיקנים הסינים".... השיר הזה מזכיר לי את ... נו.. לא אגיד את שמו.

הרגשה קצת אפטית לגבי זה.

דווקא חיובי.

עדיין טיפה שלילי...

זה יעבור.

נכתב על ידי סוכריות , 26/12/2004 13:54   בקטגוריות שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  סוכריות

בת: 41

תמונה




17,093
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוכריות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוכריות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)