מי מכם שמבין את כוונת הכותרת יודע למה לצפות. מי שלא- קודם כל אני שמחה בשבילו

ומצד שני- אם תרצו לדעת תאלצו להמשיך ולקרוא (לא יודעת אם זו שמחה כל כך גדולה..).

אז בטח שמתם לב שלא הייתי פה כבר המון זמן.

היו מבחנים, ואז היו שוב מבחנים (אותם מבחנים...). הייתה התהיה האם אני במקום הנכון או אולי צריכה לחשוב על לשנות מקצוע... נתחתי את העניין והגעתי למסקנה שללמוד אני כנראה לא יודעת והגיע הזמן לסגל הרגלי למידה מוצלחים יותר מאלה שלא היו לי בכל סמסטר א'. עוד מסקנה- מי שהיה לו קשה יותר בתיכון, כנראה שיהיה לו קל יותר בתחילת האוניברסיטה. למה? כי הוא יודע איך ללמוד. לי הלך בקלות, לא הייתי צריכה להשקיע יותר מדי והכל עלה יפה... עד שהתרסק במועדי א' (וגם ב' אחד בנתיים).

פעם ראשונה בחיי שנכשלתי במבחן- ועשיתי את זה בגדול!!! מה שמוזר זה שהמבחנים שעברתי- עברתי במעל 85 ואלה שנכשלתי.... כישלון חרוץ. יש ניגוד עצום בין ההצלחה לכישלון- ז"א .. שגם שאני נכשלת אני עושה את זה בהצטיינות... :)

בטח גם שמעתם על ההפגנה בשבוע העבר. היה נחמד, לא נתנו לנו להכנס אז הלכנו ללמוד בקניון. נשמע קצת אבסורד לא? "איפה את? בקניון? מה עושה?"- "לומדת...." זו אכן שיחה שהתנהלה ביום רביעי הזה. יותר מוזר מהדמיון... גם ביום ראשון צפויה שביתה, נראה מה יהיה.

ואלה היו החדשות ה"טובות"....

סבא שלי בבי"ח.

ביום ראשון שעבר דוד שלי עוד פגש אותו בשוק קונה ירקות והיום............... היום הוא נראה כאילו כובס 100 במכבסה של חיילים.

כבר ספרתי לכם שיש לו סרטן. מסתבר שיש לו סרטן אלים במיוחד (אצל מבוגרים הסרטן מתפשט בדר"כ לאט יותר כי התחלקות התאים איטית יותר). ביום שישי שהיה דוד שלי התקשר לשאול משהו את סבא שלי וסבתא שלי שענתה אמרה לו שאין לסבא כח ללכת לטלפון. באותו רגע נדלקה הנורה האדומה.

בוים שבת אשפזנו אותו עם דלקת ריאות וחום גבוה בבידוד (ההקרנות הורגות את המערכת החיסונית). עלאק סטרילי, כמה סטרילי יכול להיות חדר שהחלון פתוח והיונים נכנסות פנימה?? אז מלאו אותו באנטיביוטיקה לוריד ועיוריים כדי לשמור על לחץ דם סביר ולא נמוך מדי. הוא כל כך רזה.. הוריד 10 ק"ג, ולא שהיה שמן.. שוקל 63 ק"ג עכשיו. לא יכול לאכול אפילו, מרב תשישות של השרירים הוא לא מסוגל לבלוע. בהתחלה חשבו שיש לו משהו בגרון אבל הCT לא הראה כלום. הרופאים שם בכלל טיפשים.. לא בטוחים לגבי סוג הסרטן שיש לו, חשבו שזה הערמונית אבל חסר לו איזה חלבון שמופיע עם זה. בנתיים יכול להיות שהתפשט לו לעצמות. יש לו גידול על עמוד השדרה והוא שבר את עצם הבריח לפני איזה חודש כשהתלבש...כן, לא נשמע הגיוני.. הא? מדאיג. אז רצו לעשות לו ביופסיה לעצם כדי לדעת איזה סרטן יש לו וכדי שיוכלו להתאים לו תרופות, אבל במקום לעשות את זה בתחילת השבוע הם חיכו ובנתיים ירדה לו כמות הטרומבוציטים (לוחיות הדם, מה שבין היתר אחראי על קרישת הדם) ולא היה אפשר לעשות לו ביופסיה. אז הם רוצים לתת לו זריקה של טרומבוציטים... למה הם לא עשו את זה כבר? שאלה טובה. גם אמרו שיתנו לו סטרואידים כדי לחזק אותו... למה נתנו לו רק היום בבוקר? למה לא נתנו לו עוד לפני? אמרו שיתנו לפני.. אבל לא עשו את זה. היחס שם לחולים... כל כך אפאטים. מעצבנים!!! יש תורנות סביבה מהבוקר עד הערב, אמא בבוקר, בצהריים אשתו של דוד שלי, אח"כ דוד שלי, בערב דוד אחר שלי, באמצע ממלאי מקום- אחותי, אני, אחי וגיסתי, ודודה שלי באה כשהיא יכולה (ילדים קטנים+בעל בחו"ל). גורם לכולם להיות הרבה ביחד. היינו אמורים לנסוע היום כל המשפוח'ה לצפון לטיול ליומולדת של סבא, אנחנו עושים את זה כל שנה. כל ה"שבט", הדודים, הנכדים, ואפילו הנינות! (האחייניות המתוקות שלי). אני לא חושבת שהטיול הזה יקרה מתישהו........

המצב שלו ממש לא טוב. תוך שבוע הוא כל כך הדרדר... משהו מדהים. אתם מבינים ששבוע שעבר הוא הלך לעשות קניות בשוק? סבא שלי? עם סרטן, תשוש מההקרנות ועם דלקת ריאות? זה כל כך מתאים לו....

יש חשד שהוא לא ישרוד את הסופ"ש הזה.

מעניין איפשה נחנה מחר... אולי בקומה עם הנמלה...או זו עם הסוסון ים...

איך אני אמורה לעשות שיעורים ככה???

יש לי עוד במד"ר, חדו"א.... ופיזיקה.. הצילו!! אין לי מושג מה הם רוצים ממני בתרגיל הזה בפיזיקה!!

נ.ב

בבניין חניה של תל השומר יש נדמה לי 10 קומות, לכל קומה יש חיה וצבע כדי שיהיה קל לזכור איפה האוטו.

בקומה 0 יש גמל צהוב בצד אחד וארנב ירוק בצד השני. מקווה בשבילכם שלא יצא לכם למצוא את החיות האחרות...