ואני חשבתי שהיום יגמר בפוסט מטופש על נערות החפצות להחזיר את נשמתן לבורא. אבל לא.

מכירים את זה שבאירועים משפחתיים אתם לא מכירים חצי מהמשפחה?

וכמה שזה עצוב למשל שזה האירוע שלכם? חתונה למשל..

ככה היה בחתונה של אחותי

וככה היה גם בחתונה של אחי.

אני הרגשתי ככה וגם אחי (גם אחותי אבל היא מכירה קצת יותר).

אז הבת דודה של אבא שלי מתחתנת. מזל טוב. מחר.

אז נכון שכל המשפחה שלה (הדודה של אבא וכל ילדיה+נכדיה) הגיעו מכל קצוות תבל (צפון-דרום) לכל האירועים של משפחתי הקטנה (2 חתונות,2 בריתות). אבל זה לא אומר שאם הכלה תעבור לידי ברחוב אני אזהה אותה. אני חושבת שיש יותר סיכוי שהיא תזהה אותי, אבל גם זה לא בטוח.

אז למה, הו למה, אני צריכה לנסוע מחר לחתונה בנתיבות???? נתיבות???? לא שיש לי משהו ספציפי נגד נתיבות, אף פעם לא הייתי שם. הבעיה היא המרחק מהמרכז והבעיה היא התזמון- לא ספרו לה שלא מתחתנים בעונת המבחנים?? מעבר לחתונה עצמה יש את הנסיעה הארוכה והמתישה שבסופה אין מצב שאני חוזרת ללמוד. וזה לא שלא תכננתי ללמוד מחר.. החל מ-9 בבוקר!! (קבענו באוניברסיטה). אבל זה אומר שאפסיד שעות לימודים חשובות ודאנס וקיקבוקס- קצת לשכל, קצת לגוף.

ולמה אבא שלי כועס עלי שאני לא רוצה לבוא??

אז הוא אומר שגם לחתונה שלי הם כולם יבואו. SO? אתה באמת חושב שאכפת לי אם הם יבואו או לא? הרי אני לא אזהה אותם ולא אדע שהם שם בכלל.. ואני בטוחה שחלקם ידעו מי אני רק כי אני אהיה זו בשמלה הלבנה..

כבר ציינתי את היותם דתיים? לפחות לא מפרידים בין נשים לגברים.

ואבא שלי עושה עצמו מופתע שאני לא רוצה לבוא, גם אחי לא רוצה לבוא.. הוא בא כי אבא שלי בקש (ובחתונה שלו הם היו..).

חוץ מזה שאם אחי לא היה לוקח אוטו אז גם ככה לא היה מקום בשבילי (אמאבא, אחות, אח+גיסה, הגיס שומר על הבנות). מה הוא היה אומר אז?? לא היה לה מקום.. אולי אנסה לשכנע את אחי שלא יקח את האוטו.. למרות שאין מצב כי גיסתי גם צריכה לחזור וללמוד.

בכל מקרה אני מתלוננת פה ומתעצבנת.. אבל ברור לכם שבסוף אני אלך.. ואז אכתוב עוד פוסט על כמה שהיה זוועה.

רוע לב!

אם היה כתוב על ההזמנה "אמא ואבא של סוכריות" הכל היה טוב, אבל למה היה כתוב "אמא, אבא וסוכריות"?? למה השם שלי במפורש??

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף