בהמשך לגילויים המרעישים (10 דברים שלא ידעתם..) יש לציין שאני גם קלפנית לא קטנה (מלשון קלפים כמובן, לא קולפת תפו"א וגזר).

אז אתמול אחרי הרבה זמן שלא שחקנו, התנכסנו הרביעיה הקבועה למשחק וויסט מרתק אל תוך הלילה.

וויסט בקצרה: מחלקים את כל החבילה, כל אחד צריך לנחש בהתחלה כמה סיבובים הוא יקח (מן סיבובים כמו בhearts) אם הצלחת קבלת את כל הנקודות לפי המס' שהצהרת בהתחלה, לא הצלחת- ירדו נקודות כמס' הפספוסים שלא לקחת או שלקחת יותר מדי..).

הנפשות הפועלות הן: אחי, גיסתי, החבר הכי טוב של אחי ואני.

אמיתות לגבי המשחק אצלנו:

1. אחי מאוד אוהב לנצח (מה שבד"רכ קורה) אבל לא אוהב שגיסתי מפסידה- כי היא למרות הידיעה מראש שכנראה תפסיד תמיד מייללת על זה שכולם נגדה (מה שלא נכון כי היא תמיד מפעילה לחץ רגשי על אחי למורת רוחו של החבר שטוען שאין אהבה במשחקי קלפים).

2. כולם נגד החבר. למה? כי הוא תמיד חושב יותר מדי על כל דבר ומנתח וזה פשוט כיף כשלא הולך לו. תחשבו מה זה לשחק עם גאון שהמח שלו בוגד בו כל פעם מחדש :)

3. אני בדר"כ במקום טוב באמצע, שני או שלישי מה שאומר כמובן שהחבר בדר"כ מתחלף איתי.

4. גיסתי למרות שהיא רוצה לנצח משיגה קצת נחת (במידה והיא הפסידה) אך ורק אם אני מנצחת. כי אחי בדר"כ מנצח ולכן הוא האויב ושוב- זה תמיד כיף לראות את החבר מפסיד. וכמובן לא לשכוח GIRL POWER!

אז קודם כל אתמול אני נצחתי במשחק מחשבה מתוכנן היטב ! היפ היפ הוריי! בהפרש מכובד מהאחרים.

אחי כמובן הגיע מקום שני (לא להגזים.. אם לא ראשון אז שני זה המינימום), הגיסה שלישי ואחרון חביב החבר.

ולמה היה כל כך נחמד אתמול?

בזכות החבר שרב המשחק היה במספרים שליליים. ולא סתם שליליים. הוא פעמיים המר על 0 ופעמיים נפל. העונש על 0 הוא מינוס 50 נקודות.

חלק מהעונג במשחק הזה הוא להפיל אחרים (תוך כדי שמירה על האינטרסים שלך כמובן, ז"א אם המרת על 3 רצוי שתקח 3 אחרת לא יעזור שגרמת למישהו אחר ליפול..). אז נפל בחלקי העונג הזה בלהיות אחרונה בסיבוב ולהיות זו שתחליט האם הוא יפול או לא. אז נכון שאם הייתי ממש רוצה לשמור שלא יפול הייתי יכולה. אבל האמת הייתה שלא ממש רציתי לקחת את הסיבוב במקומו. והוא כולו שמח וטוב לב, בטוח שאני אקח את הסיבוב. מחייכת חיוך זדוני, מסתכלת לו בעיניים.. ומורידה קלף אחד מתחתיו. החיוך מדושן העונג שעל פניו נמחק בשבריר שניה. איי איי, איזו הנאה!

כמה שצחקנו עליו במהלך המשחק... כמה שגיסתי נהנתה שלא היא מקור הלעג :)

איזו שינה טובה הייתה אח"כ :)

אמנם רק חובבי וויסט יעריכו את הפוסט הזה ויבינו את האושר שבליבי. אבל לא אכפת לי.

פוסט פרטי שלי.