לא, לא תהיה כאן ביקורת על הסרט עם אשטון קוצ'ר אלא על סיפור הסרט שהיה לי פה עכשיו.
כפי שכבר הצהרתי פה בעבר אני פחדנית לא קטנה, ואחד הדברים הכי גרועים בעיני (אחרי מחטים) הם ג'וקים.
אותם יצורים קטנים (יחסית אלינו, גדולים מדי לטעמי בכל אופן) שלא ברור למה לא הושמדו במהלך האבולוציה (טוב כן ברור אבל a girl can dream..). החרקים היחידים שאין לי בעיה למעוך הם הנמלים. אותן עובדות מסורות שלאחרונה נראות לעיתים קרובות מדי על שולחן העבודה שלי (לא זה שעל המסך). יש ביכולתי לבצע את זממי גם ביתושות.
אז אם אתם שואלים אותי מה הבעיה היחידה בזה שאני לבד בבית - אין מי שיהרוג לי את הג'וקים. אני צווחת אאאאבבאאאאאאאאא- אין קול ואין עונה (למרות שאני תוהה אם לא שמעו את זה עד אנגליה..). בעודי נכנסת לחדר האמבטיה נופלות עיני על פרפר ע-צ-ו-ם ושחור (כזה שבקלילות במבט ראשון יכול להראות כתיקן אמריקאי מצוי- החומים הגדולים). בזריזות אני מבצעת את תרגיל ההתחמקות הידיע- אחורה פנה, קדימה צעד! ובורחת לסלון בתקווה שעד שאשוב הוא כבר יתפרפר לו משם. כעבור שעה לערך אני צועדת חזרה לכיוון חדרי (שנמצא מול האמבטיה) ומי אני רואה במסדרון שומר על שתי הדלתות? נכון נחשתם! הפרפר המכוער!
אובדת עצות- לא אמבטיה ולא חדר, מה אעשה?? החלטתי להיות אמיצה ולצאת לקרב כשבידי העיתון של שבת+ראשון מגולגלים בתוך השקית המטופשת הזו בה מגיע העיתון כל בוקר=חתיכת משקל. במיומנות רבה זרקתי את העיתון בזריקת סבתא (כדי שיצבור תאוצה בנפילה מלמעלה ושלא רק יעיף את הפרפר)- לתדהמתי אני רואה שתי דמויות שחורות רצות לכל עבר ונעצרות.
יש 2?????????????????????????????????????????
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאבבבבבבבבבבבבבבבבבבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אחרי 5 דקות של רעידות ועיוותים חזרתי למערכה בשנית. הרמתי את העיתון ובהתחלה זרקתי אותו על הקטן מבין השניים. נראה לי שזה עבד. פניתי לבצע בשני טיפול זהה. הבאתי את היאה (כזה עם מוט שמחובר אליו ככה שלא הייתי צרכיה להתקרב יותר מדי). מנסה להעלות את הראשון... והוא זז!! אההההההההה ברחתי מיד לכיוון הסלון. באותו זמן כבר נהיה לי ממש קר (עור ברווז במשך רבע שעה בערך יקרר לכם את התחת...). הפעם אחרי שזרקתי על הקטן עוד פעמיים את העיתון והוא המשיך לחמוק ממני פניתי לאסטרטגיית המגב. תוך כדי רעד גדול הצמדתי את הממזר לקיר, עד שראיתי את נשמתו פורחת לה באוויר. העלתי אותו ואת חברו ליאה ומיד לפח שאותו אטמתי טוב ומיד הלכתי לזרוק לפח הגדול שבחוץ.
i live to tell