אז היום אמרתי למישהו שהוא לא נראה לי, והסברתי לו למה. לא השתמשתי במילים לא יפות, וזה לא שאני מרגישה שאני חייבת לו משהו. אנחנו לא באמת מכירים סתם מדברים מדי פעם. אמרתי לו שהשיחות שלנו לא מספיק מעניינות כי עובדה שאנחנו לא יודעים כמעט שום דבר אחד על השני. זה אומר שהשיחות הן מאוד סתמיות ומה לעשות שאיש שיחה זה משהו שחשוב לי. הוא משום מה לקח את זה ממה קשה ואמר לי שאני "מוזרה" פתאום, כבדה ולא זורמת ואז כמובן שאל אם אני במחזור.... זו כמובן השאלה שגורמת לי לרצות לכפכף את השואל. אז 1. זה ממש לא עניינו ו- 2. התשובה היא לא. אז הוא לא יכול להאשים את ההורמונים שלי. זו פשוט דעתי ואני יכולה להבטיח לו שהיא לא תשתנה גם כשההורמונים ישתוללו להם.

הגברים האלה.. כל כך חסרי ביטחון שתמיד פונים לשאלה המפגרת הזו ומקווים שאולי אבד לנו השכל אי שם בין השיחים ביחד עם אותה ביצית שנפלטה לה מרחמנו הקט. מה נסגר איתכם? השכל הוא לא מה שיוצא מהגוף בזמן המחזור. ולא אכפת לי שמגעיל לכם לקרוא על זה!!!! יאאא לא לוקחי אחריות על שום דבר שכמותכם ! מכירים את המשפט שההגנה הכי טובה היא התקפה? במקום לנסות לנהל שיחה בוגרת או לפחות מטופשת ומשעשעת על לא יודעת מה, פשוט תפיל את האשמה עלי. יודעים מה? מילא עלי.. עלי אני לפחות שולטת. אל תנסו לרמוז שאני לא שולטת על מעשי רק כי איזו ביצית שהחליטה להבשיל ולהתמקם לה בנוחיות ברחם רוצה לצאת.

בנים! ארררררג!