הבעיה אצלנו בחבר'ה בכל מה שקשור ליציאות משותפות היא לא עודף דיעות ורצונות, אלא חוסר בהן.

ז"א שלאף אחד לא ממש אכפת לאן הולכים. חוסר החלטיות היא בהחלט אחת התכונות הבולטות בקרבנו, אבל איכשהו רק אני מואשמת בה תמיד... זה הגיע למצב שלעיתים רייץ' אוסרת על אנשים לדבר איתי עד שאחליט מה אני רוצה להזמין.

אני מודה שלוקח לי קצת זמן.. אבל זה רק אם בכלל אין לי כיוון לגבי הסגנון הרצוי.

בכל מקרה, לפני מספר דקות התקיימה השיחה הביזארית הבאה:

~אני מתקשרת לתרנגולת ושואלת אם עושים משהו היום~

תרנגולת:  צמות אמר שמעוניין וב"ב הביעה רצון טוב.

סוכריות:  רצון טוב זו התחלה טובה. אני אתקשר לברר..

~אוזן ימין תרנגולת, אוזן שמאל ב"ב~

היי.. מה קורה...בלה בלה...

סוכריות:  מעוניינת לעשות היום משהו?

ב"ב:  כן בטח, ברגע שהעתודאי יגיע. . הוא כבר היה אמור להיות פה ואני לא יודעת איפה הוא... אולי את מתקשרת לשאול אותו וגם תשאלי מתי הוא בא?

סוכריות:  את משסה בו אותי?

ב"ב: כן! חושבת שזה יצליח?

סוכריות:  תיכף נברר...

~מתקשרת לעתודאי, כל אותו זמן התרנגולת באוזן ימין~

סוכריות:  ב"ב משסה אותי בך.

עתודאי:  אני בדרך אליה.

סוכריות:  היא תשמח לשמוע...

~מתנתק בטעות, מתקשרת לב"ב~

סוכריות:  הוא בדרך אליך

ב"ב:  תשאלי אותו אם הוא רעב...

סוכריות:  מה? הוא תיכף אצלך.. את כבר תגלי לבד

~התרנגולת מתפוצצת מצחוק באוזן ימין, שיחה ממתינה מהעתודאי. אני עונה~

סוכריות:  תגיד אתה רעב?

עתודאי:  בערך, למה?

סוכריות:  ב"ב שואלת.. אז אתה בדרך? יופי!

~חוזרת לב"ב~

סוכריות:  הוא בערך רעב..אז מה בא לך לעשות?

ב"ב:  לא יודעת.. לא אכפת לי.

~התרנגולת מעודדת אותי ברקע להוציא ממנה החלטה~

ב"ב:  אולי גלידה?

סוכריות (לתרנגולת):  גלידה?

תרנגולת:  גלידה!

סוכריות (לקהל הרחב):  מי נוהג?

ב"ב:  העתודאי בדרך.. אז הוא ינהג :) (שומעים את החיוך...)

~מסיימת עם ב"ב, אומרת לתרנגולת להודיע לצמות~

תרנגולת:  זה היה הזוי משהו

סוכריות:  אבל יעיל באופן מפתיע!