בטח שמתם לב שבזמן האחרון הפוסטים קצת דלים. לשמחתכם הכפולה זה אומר שני דברים: 1. כנראה שמצבי הנפשי רגוע ואין שום דבר רע/מרגיז שמתרחש 2. כמות העדכונים יורדת. מכאן שאתם גם לא צריכים לקרוא וגם שמחים שטוב לי! תודו שזו עסקה מצויינת.

אבל בכל זאת הימים עוברים, אירועים מתרחשים- ולי יש את הצורך לתעד אותם, שכן לשם כך התכנסנו כאן היום.. ואתמול.. וכבר שלוש וחצי שנים בערך. אבל קטנוניות הצידה כרגע.

שבוע הבא טסים לבודפשט. כבר יותר משנה שלא הייתי בחו"ל ויותר ממדגדג לי בקצות האצבעות. זה המקום להסביר שלשהות בארצות זרות זהו תחביב ידוע שלי (ראו להלן רשימת ה- been there, done that). אפילו בזמן הצבא לא חרגתי ממנהגי זה וקפצתי לביקור בארץ הגינס, השדונים (לפרקונס) והתלתנים הירקרקים. צפו להיתקלויות שונות ומשונות שלנו עם ההונגרים ולהיפך... מישהו רוצה פפריקה, גולש..?

בגזרת המורה הכל די שקט. אנחנו מדברים בניחותא לרב. מדי פעם לא ממש בניחותא.. כולל האשמות דו צדדיות... זה המקום לציין שבדר"כ זו אשמתו!! ואם יש לו בעיה עם זה שאני אומרת את זה- שיפתח בלוג משלו ויכתוב אחרת! כל עוד זה הבלוג שלי - זו אשמתו!!  משום מה יש לו נטייה לנתח דברים שלא קיימים ולהוציא מהם מסקנות הזויות לחלוטין ואז להאשים אותי על לא עוול בכפי. אבל בכלליות אנחנו בסדר. מעניין איך הדברים יהיו כישתחילו הלימודים...

פינת האחייניות:

אתמול, לפני ארוחת צהריים, יאן משחקת לה בחדר כאשר אחותי נכנסת לשאול אותה לגבי ההעדפות הקולינריות שלה.

יאן מסרבת לשתף פעולה ושואלת את אחותי:

"אמא, אולי תלכי לקרוא ספר?"

או בתרגום חופשי- את מפריעה לי, עופי לי מהעיניים.

חוץ מזה לא נרשמו אירועים מיוחדים משולחן החג..

- הרגל שלי חזרה לעבוד.. בתקווה שלא יהיה פוסט כזה גם מחר...

- כצפוי קבלתי אתמול את נגן ה-mp3 הקטן והנחמד שלי. אני בהחלט מרוצה!

- נאחל בהצלחה לידידי העתודאי שמתחיל את מסעו בעולם שכולו ירוק.