אם אתם רוצים לדלג ישר לפואנטה של הפוסט אז הנה: זו החלטה שלי בסופו של דבר..

אז סוף סוף הגיע הזמן ללכת ולברר מה שלום האף שלי.

הגעתי לרופאה עם דיסק הCT שלי וזו עשתה לי סיור בגולגולת שלי.

מה לא ראינו שם.. את תעלות האוזן, עצב הראיה ושרירי העין, הלסת, החוליות ועוד חלקים פנימיים נוספים.

בין היתר היא הסבירה לי שיש חללים שצריכים להיות שחורים- וזה אומר שיש בהם אויר.

בערך חצי מהזמן היא הראתה לי חללים אפורים ואמרה: "זה אמור להיות שחור" או "גם כאן אין אויר". בהחלט משפטים מעודדים...

אחרי הCT כמובן הגיע תור הסקופיה.. זה בכלל מאורע מלבב. מי לא אוהב שתוקעים לו מצלמה בתוך האף..

אז אם אני רוצה שמשהו ישתפר אין מנוס מניתוח. בניתוח ירחיבו לי את הפתחים של הסינוסים ואולי גם יסדרו את המחיצה (אבל את זה ידעו רק בזמן הניתוח). מה ישתפר? אוכל לנשום הרבה יותר טוב מהאף, סביר להניח שחוש הריח שלי יחזור לעבוד באופן סדיר כמו אצל כל בנאדם נורמלי.

בנוסף היא גם שלחה אותי לדבר עם מומחה ריאות.. לראות אם איכשהו אולי זה גם יעזור לי לאסטמה.

אז אין לי מושג מה לעשות

ובכל מקרה גם אם אחליט שכן- שבוע ההחלה שניתוח כזה דורש מאלץ אותי לדחות אותו לקיץ אז יש זמן..

ובקש לפח עם הנסיכות- עזבו, קניתי לה אקווריום.