כבר הרבה זמן לא עניתי על אחד כזה..

איך הגעת לישרא? איך נודע לך על האתר, ולמה פתחת בלוג מלכתחילה?
דרך חברה שפתחה פה בלוג וכמובן שגם אני ישר רציתי...

האם זה הבלוג הראשון שלך? אם לא, כמה היו לך ולמה סגרת אותם?
הראשון כן. יש עוד אחד שיתופי אבל הוא לא ממש מתעדכן.

האם יש לך חברים שקוראים אצלך, או שזה המקום שלך להתבכיין עליהם?
יש 2 שיודעות עליו (טכנית יש 3 אבל השלישית לא קוראת פה אף פעם). 1 קוראת לעיתים יותר קרובות והאחרת.. מי יודע, אני לא שואלת כי זה לא ממש משנה.

האם את כותבת תמיד את האמת, או "מוסיפה קצת נפח"?
כותבת את האמת, אחרת מה הטעם? יכול להיות שלעיתים אני קצת מנפחת תיאורים- אבל זה רק כדי להעביר את הרגש, לא כדי לעשות את הפוסט יותר פיקנטי.

האם היה מקרה, שבו הכתיבה בבלוג היתה המפלט האחרון - המקום היחיד שבו יכולת לשפוך את הלב?
לא. תמיד יש חברים!

איזו משמעות את מייחסת לקאונטר? האם את מרפרשת כל דקה, כדי לבדוק אם נוספו כניסות לבלוג?
אני לא כותבת בשביל הרייטינג (וגם אין לי כל כך הרבה). הייתי כותבת גם אם אף אחד לא היה נכנס. אחרי הכל- אני פה בשבילי.
ולמי יש זמן לרפרש כל דקה? הלוואי שהיה לי אותו.. אבל יש לי דו"ח מעבדה להגיש (ועוד 6 תרגולים אחרים).

האם את בודקת תגובות חדשות כל עשר דקות? האם את עונה לכל התגובות?
אם יש לי מה להגיב אני מגיבה..
בודקת כל עשר דקות? ראו להלן את התשובה הקודמת על ה"רפרש".

ולסיום, מה יש בבלוג שאין ביומן אישי או סתם בחברים?
אני מעדיפה להקליד את המחשבות שלי- שכן הן נוטות לרוץ לי בראש ואני מקלידה הרבה יותר מהר ממה שאני מסוגלת לכתוב ביד. חוץ מזה שאם הייתי מנהלת יומן ממוחשב אחר הייתי צריכה לדאוג לשמירות, לסדר, לתאריכים.. ואני יותר מדי עצלנית וחסרת זמן כדי לעשות גם את זה. פה זה נח.