זה לא שנעלמתי... זה שאני חננה והלימודים בולעים אותי.. במיוחד עכשיו- עם בחני האמצע המזורגגים האלה.

אז סליחה שאני לא מתעדכנת..(סביר להניח שפחות אכפת לכם אם אני מעדכנת) אבל אני לא אמורה לכתוב פה גם עכשיו.. יש בוחן ביום חמישי ולקחתי כבר יותר מדי הפסקות היום.

פרח קצת מעצבנת אותי בימים האחרונים. היא מנסה לשחק אותה פסיכולוגית- רק שלא ממש הולך לה ובמקום להגיע לתובנות חדשות היא כל הזמן מעבירה ביקורת- שלדעתי היא גם חסרת כל ביסוס. התעצבנתי היום על הבוחן שהיה (בוחן ארוך מדי- פחות מדי זמן), אז היא מנסה לשכנע אותי שאין טעם להתעצבן.. ברור שאין טעם! אבל דברים מעצבנים קורים לנו במהלך חיינו, וגם אם הם לא בשליטתנו הם עדיין- דברים מעצבנים ולכן- מעצבנים. אי אפשר ללכת עם חיוך מרוח על הפנים כל הזמן- זה סוג של צביעות. למה אסור לי להתעצבן? ובכלל עצבן אותי עוד יותר שכל הזמן היא שאלה אותי "את בסדר?". למה שלא אהיה בסדר?? כולה היה בוחן מעצבן.. אני לא אמות מזה.. כן אז תגידו שזה כי אכפת לה, אני יודעת, לא כועסת עליה- פשוט מעצבן אותי. זה כנראה אחד הכפתורים שלי..

אני חושבת שהייתי צריכה להתחיל את הסיפור עם העובדה שלמרות שפרח מותחת ביקורת בלתי מושכלת על ימין ועל שמאל- היא אינה מוכנה לשמוע ביקורת בחזרה. למשל: היא טוענת שהיא לא מבינה על מה מדברים באחד הקורסים: קורס בו היא לא נגעה בתרגילים מתחילת הלימודים. אז כבר אמרתי לה שתשב על הכל מהתחלה ואז אם יש משהו לא מובן- שתשאל (לא שאני מבינה כזו גדולה, אבל יש לי יותר מושג בעניין). אז היא כמובן לא עשתה את זה, אבל ממשיכה לקטר. אז אמרתי לה שוב- שבי על החומר- אם אז לא הבנת- תמשיכי לקטר.. זו לא חוכמה לא ללמוד ולטעון שאת לא מבינה. היא כמובן זרקה לי כתגובה: "לא דברתי אליך..". נו.. מה כבר יש לי להגיד על זה? הבלגתי.

בנוסף היא גם חושבת שכולם מגיבים כמוה. הבעיה היא שיש סיטואציות (זוגיות למשל) שהיא לא חוותה. רד-בול ואני לעומת זאת, שתינו היינו (ועודנו) בסיטואציית המורה. אני בדר"כ לא מעלה את נושא המורה של רדבול, אבל אם הוא עולה (וברור שהוא עולה) אני אומרת לה את דעתי- לא בטון ביקורתי אלא בטון של- את יודעת בדיוק מה את צריכה לעשות... בזמנך החופשי. פרח לעומת זאת ממש מתעצבנת על רד-בול- על המחשבה שהיא פוגעת בעצמה. אז באמת סחטיין על הרגישות החברתית.. אבל לפעמים זה פשוט גורם לצד השני להרגיש רע.

יאללה.. חוזרת לספרים.

תודה שהקשבתם.