הנה משהו שלא גיליתי לכם.. למורה ולאחיין שהיה אמור להיות- יש את אותו השם. מאוד חששתי מזה... שיהיה לי קשה עם השם הזה.

למה אני מספרת את זה?

כי היום אמרתי למורה שאני לא באה אליו יותר.

והוא מצידו- לא הייתה לו בעיה עם זה.

לי יש בעיה עם זה!

אני מקווה שסוף סוף בגלל שהפעם זו אני שלוקחת את המושכות בידיים, אוכל להתנתק. לא יודעת מאיפה האומץ הזה פתאום להגיד לו. אולי באמת הבנתי שהוא בחיים לא יהיה מה שאני צריכה שהוא יהיה. כן "צריכה", זו אולי בקשה מוגזמת, אבל אני צריכה להרגיש שאוהבים אותי- לא שיגידו לי. אני חושבת שגם אני מתנהגת בצורה דומה- לא אומרת את זה יותר מדי, אבל אין לי ספק שכל מי שאני אוהבת יודע את זה ולא מטיל ספק אפילו לרגע. אני רוצה שהוא יהיה שם בשבילי והוא כמעט אף פעם לא שם. אני צריכה שמי שאני אוהבת יהיה הבנאדם שאני הכי סומכת עליו בעולם- וכרגע לפניו יש רשימה ארוכה.

איך זה שיש לי כאלה רגשות למישהו שכל כך מאכזב אותי וכל כך לא מה שאני מחפשת?

ולמה אין לי את הרגשות האלה לאנשים שכביכול הם כן מה שאני מחפשת?

נכון שיש את הקטע הזה שבנות מתאהבות במי שרע אליהן? בהתחלה חשבתי שזו הבעיה. אבל אז נזכרתי שכשהתאהבתי בו- הוא לא היה רע אלי בכלל. הוא חיזר במרץ מספר חודשים, כתב שירי אהבה וכל מיני שטויות חמודות אחרות.

בכלל בזמן האחרון יש לי תחושה שלא ממש אכפת לו, אז אם לא אכפת לו- גם לי לא צריך להיות אכפת! קל להגיד.. קצת יותר קשה לעשות.

בכלל היה שבוע מגעיל. הבחנים היו זוועה, פשוט נועדו להכשיל (או יותר נכון, לא להצליח יותר מדי).. חבל שהתאמצתי.. אני חושבת שכולם אצלנו יצאו שבו"זים לגמרי... וזה עוד לא נגמר...

אתמול היה עוד קטע של פסיכולוגיה בגרוש של פרח:

אחת אצלנו נפרדה מחבר שלה. הם היו יחד 4 שנים (שזה הרבה לכל הדעות). אז היא אמרה שהיא כבר לא יודעת איך זה להיות לבד... צ'מעו.. קצת מובן.. עברו 4 שנים. פרח מיד אומרת לה: מה ז"א את לא יודעת איך זה להיות לבד? אני צריכה לעשות לך שיחה!

(אותה אחת דרך אגב כנראה חוזרת לחבר אבל לא משנה). עכשיו פרח יקירתי, עם כל הרצון הטוב... לך לא היה קשר כל כך ארוך בחיים! איזו מין שיחה את יכולה לעשות לה? נכון הייתה לך פרידה קשה ולא נעימה.. אבל יש הבדל בין כמה חודשים ל4 שנים...

כמובן שלא הגבתי בנידון.

מסיבה פרועה הלילה. מקווה שיהיה כיף...