פיצה ופיתה הן עתודאיות מהצפון-

פיתה כבר כמה ימים "מבלה" את ימיה במקלטים.

פיצה לעומת זאת חזרה למרכז בשביל לעבוד על הפרויקט שיש לנו להגיש, גלתה היום בצהריים שקטיושה צנחה מס' מטרים מהבית שלה..

בעקבות ההיסטריה שאחזה בה (קטיושה + ההורים שלה לא עונים) התארגנו החבר'ה מהכיתה לשפר את מצב-

תוך כמה דקות הגיע למעונות ידיד א' ששעשע והרגיע את הגברת. הוא הודיע לנו שיוכל להשאר רק שעה (לנו= רדבול, המקל ואנכי- עבדנו גם אנחנו על הפרויקט), אז בקשנו שישלח SMS כשהוא הולך כדי שנוכל להחליף אותו וגם לחטוף אותה לפה (=ביתי הקט).

החלק המצחיק היה שהיא התקשרה בדיוק כשהחנינו, וספרה שהיא השיגה את ההורים והכל בסדר איתם, שא' הרגיע אותה ועכשיו המצב סביר- 10 שניות אח"כ כבר דפקנו לה על הדלת. נכנסנו בשיירה והודענו לה שיאללה! קחי ת'דברים ובואי מתחפפים מפה (מפה=מעונות) כי היא לא נשארת לבד היום (ומחר). היא כמובן הייתה מופתעת לגמרי ולא האמינה שכולם ידעו שאנחנו באות חוץ ממנה... אחרי שאמרנו לה שאפילו אבא שלי הודיע שהיא צריכה לבוא לא נשאר יותר מדי מקום לויכוח.

אז גם סיימנו את הפרויקט, גם פיצה התקדמה בפרויקט שלה- כי בגלל ההיסטריה היה לה קשה לשבת ולעבוד וגם בסופו של דבר הגיע חברה הנאמן מהצפון הרחוק לארח לה לחברה (חנכה אותו טוב ) אז קפצנו לקנות לו בורקסים לקחתי את שניהם בחזרה למעונות.

לפיתה שלחתי SMS של לילה שקט...

מוזר לי כל עניין המלחמה הזו (או איך שלא קוראים לזה)....