הוא קבל צו למחר.

בנתיים חד יומי לימ"ח.

אני יכולה רק לקוות שזה קשור לאימון שהיה אמור להיות להם בכל מקרה,

למרות שאם זה היה קשור לזה היו שולחים צו כנו בני-אדם (בהתראה של שבועיים על חד יומי) ולא צו חריג מהיום למחר.

מנסה לא לפתח תרחישי יום הדין בראש שלי... הנה משהו שגורם לי לרצות לחשוב על משהו אחר, למשל- לחזור ללמוד!

עריכה מאוחרת-

גרררר! אני מקווה שיש מקלטים בימ"ח!!!

עריכה מאוחרת מאוחרת-

שלא כמוני, אמא שלי הפולניה, כן מפתחת תסרטי יום הדין- עכשיו היא עסוקה בלשכנע אותנו (אבא ואני) שנשכנע את אחי שיתן לה לנסוע איתו מחר לצפון, כי בלעדיו גם ככה עדיף לה למות.

(וכן, ברור לה שאין מצב שגם אם אנחנו נסכים לעזור לה, אחי יסכים לקחת אותה איתו)

יופי.. רק תנו לה סיבה טובה להכנס לדכאון...