אם יש משהו שמעצבן ומדכא אותי זה שאנשים קרובים אלי כועסים עלי.

הבעיה החמורה יותר היא שזה מפריע לי גם כשאני התעצבנתי עליהם מסיבה לגיטימית.

הבעיה הכי חמורה היא שהם, כתוצאה מזה שאני כועסת עליהם (מסיבה לגיטימית לחלוטין), כועסים עלי בחזרה!

הכל התחיל בשישי בערב.

הנוכחים הם ההורים, אחי, גיסתי ועבדכם הנאמן (אני..). דברנו על המטבח החדש בדירה של אחי (גם היא חדשה) ועל זה שנבוא לראות איך העניינים מתדקמים עכשיו שהתקינו את השיש, הארונות ויש מים זורמים. ההורים אמרו שיבואו בערך ב- 11 ואני הודעתי שאגיע אחרי שהשעון הביולוגי שלי יעיר אותי (ואחרי שלא ישנתי משהו כמה ימים היה לי ברור שלפני 11 זה לא יהיה).

שבת בבוקר:

10:45 - השעון המעורר מצפצף- כיביתי בנונשלנטיות וצללתי בחזרה לכרית.

12 -  התעוררתי.

12:20 - כבר הייתי אצל אחי (הם גרים קרוב..).

אחי ואבא שלי עסוקים במתקן של הכביסה ולא שמים לנוכחותי הכובשת.

ישבנו בסלון (אמא, גיסה ואני) כשהטלויזיה פתוחה על ערוץ רדיו כלשהו... ישבנו, פטפטנו..

13 -  אבא שלי מבחין סוף סוף באור הבוהק (שהוא אני כמובן) וניגש להגיד לי שלום- "למה לא אמרת שאת באה?? הייתי צריך שתביאי לי איזה כלי עבודה מהבית!!!!" (כל זה בדציבלים הרבה יותר מדי גבוהים). אז הזכרתי לו שאמרתי אתמול שאבוא יותר מאוחר וחוץ מזה שאם הוא היה צריך משהו הוא היה יכול להתקשר להגיד לי להביא...כי מאיפה אני אמורה לדעת שהוא צריך את המפתח ברגים הסופר שבדי שלו? (או מה שזה לא היה...).

קצת אח"כ - להזכירכם אנחנו בדירה של אחי, גיסתי המאוד הרה יושבת על הספה עם השלט של הטלויזיה ביד (זה הבית שלה, לא שלי, חשוב להדגיש) והיא מחליטה להגביר קצת את המוזיקה. לא עוברות 30 שניות ואבא שלי מגיח מהמסדרון "סוכריותתתתתתת, תחלישי את הרעש הזה שלך!!!!" (שוב פעם, הדציבלים היו לא נמוכים, בלשון המעטה). שוב אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני.. מה זו אשמתי שהמסמרים נשברים לו בקיר והם לא מצליחים לחבר את המתקן המטופש?? 1. זה לא הבית שלי 2. לא אני הגברתי 3. זו בטח לא המוזיקה שלי (סוף שבוע רגוע בגלגל"צ.. רגוע היא מילת המפתח פה) 4. הגיסה היא השולטת בשלט.

נו שויין.

חוזרים הביתה.

אני מגלה שחצי מהרמקולים של המערכת שלי (יש 4) בכלל לא עובדים- כל אגף שמאל בכלל לא מגיב. נדמה לי שזה ככה כבר כמה זמן ורק עכשיו שמתי לב.. ככה זה שעסוקים...

אני מטפסת ובודקת את החיווטים ומגלה שהחוט המאריך שבו השתמשתי נעלם וחוט אחר (ומגניב) מחליף אותו. אחרי שחברתי ופרקתי את כל המערכת 5 פעמים ביום אחד אני זוכרת טוב טוב באיזה חוטים השתמשתי.. בבית גרים 3 אנשים כולל אני ואמא שלי בקושי יודעת לחבר את המכשירים לחשמל עם התקע הרגיל, מה המסקנה המתבקשת? ברור שזה אבא שלי! כי לא נראה לי שגנב פרץ לנו הביתה וגנב לי חוט מאריך רק כדי להחליף אותו בחוט אחר, קצת יותר קצר, אך גם יותר מגניב (עם חוטים כחולים וכתומים ) ולא רק זה אלא חבר לי הכל במסקנטייפ לבן כדי שלא יהיה גלוי.

כששאלתי אותו קצת בעצבנות אם הוא נגע לי בחיווטים של המערכת הוא הכחיש את הכל והתעצבן עלי בחזרה... באמת יופי!

אז מאז הוא לא כל כך מדבר איתי..

ואותי זה מעצבן שהוא מעוצבן עלי .. ברור לי שהוא פשוט סנילי ולא זוכר שעשה את זה...

חוץ מזה שאני לא מצליחה למצוא את מקור הנמלים בחדר... אין לי מושג מאיפה הן צצות ומה הן מחפשות פה? אין לי אוכל בחדר...ארררג, תחושה של נמלים המהלכות עלי אופפת אותי...