אחרי מספר התקפי לב ו- 16 שעות בחדר הלידה (גיסתי המסכנה..) הגיח לעולם האחיין החדש!

לא, אין לכם דה ז'ה ווה, באמת היה פוסט דומה לפני 3 שבועות. אנחנו משפחה חמה!!

מי אמר שהפולנים הם אנשים קרים??

מכירים את זה שאתם אומרים משהו ואז הוא פתאום מתגשם? (ותמיד יהיה את החכם שיגיד לכם "חבל שלא בקשתם מיליון דולר"). אז דבר דומה קרה עם הפשושון (כינויו של האחיין החדש): אחי, גיסתי ואני דסקסנו על מועדי לידות אפשריים (עוד ביום חמישי). גיסתי אמרה שאחרי שבת הוא מוזמן לצאת- כי מתחשק לה סטייק והתכנון לשבת היה "על האש" אצלנו. אחי ואני אמרנו- החל מיום שבת- כי יום שישי זה הראשון בספטמבר ואנחנו לא רוצים שיהיו לו רגשות אמביוולנטיים לגבי יום ההולדת שלו במשך 12 שנים.. (היום הראשון של בי"ס..).

אני חושבת שהאיסור הזה על להיוולד בראשון בספטמבר גרם לגיסתי שעות רבות של סבל.. אחרת איך תסבירו את העניין שמ-7 בבוקר ועד שהלידה התחילה עברו 16 שעות!!! והוא נולד, רשמית, ביום שבת ב- 12:30 בלילה. ממש חכה חצי שעה כדי שהתאריך יתחלף

כדי שלא תחשבו שאנחנו אנשים רעים ורק מה שאחי ואני רוצים מתגשם- הגברת קבלה משלוחה של סטייקים (פיתות, סלטים ושות') הישר לביה"ח! לזה אני קוראת שירות!

הבעיה היא שפשושון נולד קצת חולה.. צהבת, דלקת ריאות.. אז עד עכשיו הוא היה באינקובטור עם חמצן, אנטיביוטיקה, זונדות ושאר דברים "טובים". כתוצאה מזה אף אחד (חוץ מאחי וגיסתי) עוד לא ראה אותו (מלבד תמונות, יחי מצלמות דיגיטליות!). לכן גם הביקורים בביה"ח מאוד קצרים- כי הם יושבים לידו כל הזמן, וכדי לראות אורחים הם צריכים לצאת מהתינוקיה...

סיפור לא נעים..  אבל כולנו מקווים שהסוף יהיה טוב!

אז שוב אנחנו על הקו הידוע לתל השומר.. אני חושבת שגם בעיניים עצומות אני יכולה להגיע לשם.