השנה החדשה התחילה בגל ביטולים מאסיבי של שיעורים באוניברסיטה. אני יכולה רק לשער על הקשר בין גל זה לגל נוסף שפוקד את אזורנו- השפעת! זה רק אני או שכולם חולים מסביב? (ולשם שינוי, אני לא מהחולים!! טפו טפו טפו).

אם נוסיף עוד קצת ששון לשמחת הביטולים מחר יש שביתה! וכך התבטלו לי עוד 9 שעות נוספות- פוף! נעלמו להן.

כתוצאה מכל זה- בתור מתנה לשנה החדשה קבלנו סוף שבוע ארוך במיוחד- רביעי עד שב., עכשיו רק נשאר לחלק את הזמן בצורה יעילה (כן.. כאילו שזה יקרה..).

חוץ מהחדשות המשמחות האלה נדמה שכלום לא קורה. לפחות לא שום דבר מסעיר במיוחד..

מצד אחד אני מחכה שיגמר כבר הסמסטר (והמבחנים כמובן), מצד שני אני לא ממש מחכה לסמסטר הבא, בעיקר בגלל שאני אשאר בו די לבד- שניים מהחברים הכי טובים שלי טסים לחו"ל לכמה חודשים. ככה יצא שיהיו לי 3 חברים טובים ב- 3 יבשות שונות באותו זמן... מה שאומר הרבה פחות יציאות ספונטניות לסתם סרט, או לשבת באיזה בית קפה שכונתי באמצע השבוע (בסופ"ש הטכניונים חוזרים)... בקיצור.. יותר לבד. תצרפו לזה את הקטנה שעברה לנתניה וכל סופ"ש נוסעת לצפון להורים של החבר.. בקיצור אני נשארת פה כמעט לבד. ונכון שיש את החברות מהלימודים אבל זה לא אותו הדבר.. אם רק בגלל שהן לא גרות 2 מ' ממני.

הרגשה קלה של תסכול אופפת אותי.. אני מאשימה את השינה הגרועה של אתמול.

לילה טוב, ו-

Happy new year!