נתחיל מזה שהגעתי למסקנה שלחזור ארצה ביום חמישי זה מצוין! ככה יש את שישבת להתאושש מהחוויה המצערת של סיום החופשה.

כיוון שזו הייתה חופשה לא קצרה במיוחד אני מניחה שהסיפורים יתמרחו להם על מס' פוסטים, או עד שימאס לי (המוקדם מבין השניים).פוסט זה בכל אופן, יהיה פוסט פתיחה קצר.

אז איפה הייתי בשבועיים וחצי האחרונים? בהולנד! ארץ הגבינות הצהובות והצבעונים הצבעוניים (שפרחו כבר במאי אבל לא נורא).

קודם כל תגלית- ההולנדים, ראה תמונה להלן, לא כל כך בלונדינים כמו שחשבתי בעבר. הם נולדים צהובים כאפרוחים אך עם השנים, כמו גבינה צהובה המחכה על המדף (וטעמה נהיה חזק יותר), שערם מאבד מצהיבותו הזורחת והופך להיות בשלל גוונים- חום, שטני (בעיקר), בלונידיני (כהה יותר מהבלונדיני האפרוחי) וג'ינג'י. בכלליות ניתן לומר שהם בהירים יחסית, אך לאו דווקא בלונדיניים.

עוד עובדה משעשעת- ההולנדיות ממש גבוהות! ובהרבה מקרים הן אף גבוהות מהגברים. לכן ניתן לראות זוגות בהם הבחורה גבוה מהבחור בחצי ראש לפחות (והן הולכות בלי עקבים בדר"כ).

הנה מס' תמונות לפתיחת התאבון:

רחוב טיפוסי, בתים עם גמלונים מקושטים, תעלה ואופניים (במקרה הזה אופניים עם עגלה מכוסה מפני הגשם)

שוק הגבינות באלקמר, כל שישי בבוקר בשעה 10. הבחורים שבתמונה סוחבים מעל 100 ק"ג של גבינה