משהו בלתי מזוהה עובר עלי בימים האחרונים.

מד אחד שום דבר לא קרה,

מצד שני- שום דבר לא קורה.

השאלה היא "זה אני? או שזה החגים?"

בכל מקרה הם נגמרים ממש היום אז כנראה שאני אגלה מה זה בדיוק..

עוד שבועיים חוזרים ללמוד. שנה אחרונה. מוזר.

עדכנתי את היומן החדש בתאריכים חשובים- ימי הולדת, מבחנים, חופשים, יום אחרון סמסטר א', יום ראשון סמסטר ב' ואז הגעתי ל- יום אחרון סמסטר ב'. לרגע חשבתי לכתוב "יום אחרון לתואר!", אבל החלק הפולני שבי (טפו טפו טפו) גבר על ההתרגשות והחלטתי בכל זאת ללכת על "יום אחרון סמסטר ב'" המסורתי.

לא רק שמוזר, גם קצת מפחיד, כי עכשיו "החיים" אמורים לקרות. אני אמורה למצוא עבודה, זה לא כל כך הולך בנתיים, ורשימת הדברים שאני רוצה לעשות עם הכסף שאין לי רק גדלה... זה בעצם החופש הממש גדול האחרון שיהיה לי.. כזה שלא מחכה לי בסופו שום התחייבות (מלבד הלימודים).

ומה עם למצוא איזה חצי שני?

ה"איש עם הזיפים" (כפי שמישהו פה מכנה אותו ).. בהתחלה הוא היה ממש חמוד! (בנים להרגע, in a good way) אחרי הדייט הראשון שכזכור, לא הלך משהו, סתם המשכנו לדבר, והוא המשיך להיות ממש נחמד. הוא אפילו קם ב-4 בבוקר כדי לשלוח לי SMS של "טיסה נעימה!", שזה חמוד לכל הדעות, וגם משהו שלא הייתם עושים אם לא היה לכם עניין בצד השני...

אז נפגשנו שוב.. אבל.. היה ברור לשני הצדדים שזוג כבר לא יצא מפה.

וככל שהזמן עובר כל רגש חיובי שהיה לי כלפיו, אפלטוני ורומנטי, די.. נעלם לו.

הוא כבר לא כזה חמוד כמו בהתחלה והרבה פחות נחמד. הוא אפילו לא אמר לי "מזל טוב" ביומולדת!

אז נשארה רק סיבה אחת לשמור איתו על קשר.. והאמת? הפעם האחרונה הייתה... לא משהו בכלל. אין לי נסיון בעניין הזה של  friends with benefits, אבל לא אמורים להנות מה-benefits??

בכל מקרה, אהבה זה לא. 

בא לי לעשות תואר בביולוגיה... לא קשור לכלום, אני יודעת.

אבל ממש מעניין אותי!

well, maybe some day